|
אני הבנתי אותו קצת אחרת. לא אוכל לפרט כרמתך, אך אנסה לנגוע.
אני רואה כאן תיאור של נפילה (מטאוריט) לים. הים מקבל בברכה את זאת שנפלה לתוכו ("נגיעות רכות של כחול"), אך בעצם נסיונו להגן עליה מה"בחוץ" ("היא תעיף אתכם"), הוא צורב את פצעיה במליחותו.
מה הוא אותו "בחוץ"? החיים האמיתיים. הבחירות אותם איננו רוצים לעשות. הידע שיכאב לנו אם נשאר באותו מקום, ויהיה קשה להתחיל לנסות לצאת מהכאב.
מה הם אותם "מכתמים"? כל אותם משפטים אוטומטיים שנמע מאנשים שמנסים לעודד אותנו. "עד החתונה זה יעבור". "יכול להיות יותר גרוע". "יש הרבה דגים בים". כולנו מכירים את המשפטים הללו, נכון?
|
|