מטען התפוצץ במכלית במתקן פי-גלילות; איש לא נפגע

בתשובה להקריבו המקוטב, 16/06/02 15:12

רוויזיה במחשבה – רק מאזן אימה.

73016

דב אנשלוביץ • בתשובה להקריבו המקוטב

יום א', 16/6/2002, 22:25

תיאורית ה "אין להם מה להפסיד" (אולי עוד שם לתורת "האופק המדיני"), שמועלית לאחרונה לא פעם היא כל כך מופרכת שפשוט קשה לדעת מאיזה צד לתקפה.
קודם כל מצב האלימות הנוכחית הוא דווקא תוצאה של "אופק מדיני" רציני ביותר (הצעות קמפ דויד וטאבה). הסיכוי למדינה ולעצמאות, אחרי שלטון עצמי חלקי שבו כבר זכו קודם בהסכמי אוסלו גרם במקום לרגיעה לקפיצת מדריגה באלימות. כולנו ראינו זאת, ובכל זאת ממשכים להתעקש על התיאוריה הבלתי סבירה הזאת.
בכלל, האמירה שציבור שלא מציעים לו ריבונות אין לו מה להפסיד, והוא מוכן לאבד את עצמו לדעת, היא אמירה שלפחות אני איני מסוגל לתפוס. זה כמו לומר שלכורדים בעיראק לא היה איכפת לשמש כלי ניסוי למערכות הנשק הכימיות של סאדם חוסיין, משום שממילא הוא לא הציע להם עצמאות, או שיהודי אירופה ששו למות במלחמת העולם השנייה כי הצעת ריבונות לא עמדה כלל על הפרק ולא היה להם מה להפסיד.
החיים אינם רק ריבונות. הם בנויים מהמון רבדים, ויש הרבה מה להפסיד גם מעבר לריבונות.
מה אתה חושב ? שאם נאמץ את הצעתי, "לא יהיה לפלשתינים מה להפסיד", והם ימשיכו בדרך האלימות, כך שאחרי מספר פעמים בודד של אירועים כאלה לא יישאר כלל "עם פלשתיני" ?
בכך יבחרו ?
זה אבסורד.

ובכלל, אתה רוצה להציע להם "אופק מדיני" הרבה יותר רציני ממה שהוצע ? אתה רוצה להציע להם נניח לקבל גם את כל מה שנכבש במלחמת השחרור ? אולי יותר מכך ?
בסדר. תציע להם מה שאתה רוצה. אני מדבר על מצב שבו יבצעו פיגועים כאלה בין אם נציע להם ובין אם לא נציע.
מה עלינו לעשות אם ינקטו בדרך השמדתנו גם אם נציע להם הצעות מפליגות ?
איך לשיטתך יהיה עלינו לנהוג אז ?
או שאחרי "התנהגות כה נפלאה שלנו" כל כך לא סביר שימשיכו בדרך הרצח שאין כלל מה לחשוב על אפשרות כזאת . . .

האופק הקטסטרופלי

73022

הקריבו המקוטב • בתשובה לדב אנשלוביץ

יום א', 16/6/2002, 23:52

כמו שזה נראה באין פתרון של הסדר מדיני אפשרי ,ומתוך חוסר היעילות של הכיבוש המחודש של השטח (שלמעשה כבר התבצע על ידי צה"ל- אזורי A הפכו לחלוטין לאזורים בהם צה"ל שולט מבחינה ביטחונית ביהודה ושומרון) עולה האופק הקטסטרופלי לקדמת הבמה.
במידה והפלסטינאים יסלימו את המאבק תרחף עליהם סכנת השמדה מדרגה זו אחרת תוך אמונה שהדבר אפשרי (ואולי גם הכרה זו תחלחל אט אט לתוך התודעה או הציבוריות הישראלית).וניתן לשחזר את הנסיבות ההסטוריות של 48' ולהכריע כך את המאבק על ארץ ישראל.
הציבור הפלסטינאי במקרה הטוב יאזין לקולות המלחמה האלה ויגלה פתאום הגיון ורציונליות (כי אולי הוא מבין רק כוח) או אולי משהו בכול זאת השתנה בו משהו אחרי כמעט שנתיים של עימות.
במקרה העוד יותר טוב הוא יגרר להסלמה המיוחלת ומן המלחמה האחרונה תצא מדינה ישראלית שתכה שורש אמיתי במזרח התיכון תוך ג'נוסיד נוסף של העם הפלסטיני (הפסימים יגידו ג'נוסייד האופטימים גרוש הרצון).
אני אולי קטן אמונה אבל במצב הגאו-פוליטי הנוכחי של המזרח התיכון הכרעה צבאית של הסכסוך היא פנטזיה המנותקת מכל מציאות אזורית.ולו בשל העובדה שישראל איננה סין או רוסיה ואין לה יכולת לעמוד זמן רב מול הקהילה הבין לאומית, שמה לעשות לא תקבל הכרעה צבאית שכזאת ולא משנה כמה צודקים היהודים של פוסט מלחמת העולם השניה.

אוסלו נכשל כי הציבור הפלסטינאי לא היה בשל להתנתק מחלום זכות השיבה.והציבור הישראלי מצדו לא היה בשל להתנתק מהמיתוס של מדינה מוקפת אויבים שיעשו הכול להשמידה.
הצעות קמפ דיויד וטאבה נעשו ללא תמיכה ציבורית בזירה הישראלית תוך שהפלסטנאים מצדם עושים הכנות לעימות (שספק אם גם הם צפו את העוצמה והאנטנסביות שלו) שתוכנן אולי כמהדורה משופרת של ארועי המנהרה ב96'.
הנחת היסוד הפלסטינית היתה ועודנה שבכל מקרה הם לא יכלו להפסיד את כול הקופה משום שלישראל אוביקטבית אין מספיק עוצמה בשביל להכריע אותם צבאית.והפוליטיקה הבין לאומית של תחילת המאה העשרים ואחת לא תאפשר פתרונות רדיקלים לאור זרקורי התקשורת העולמית.
מן הבחינה הזו הם הרבה יותר מפוקחים מן הימין דורש המלחמה הגלובלית בישראל.

ואשר להצעותי אין לי מה להציע להם הרבה מעבר למה שהוצע בקמפ דיויד על ידי ברק ואני מודע לעובדה שאולי גם יסרבו לקבל זאת.
אני מאמין גם שאם פרישה נכונה של כוחות ביהודה ושומרון היה אפשר להגן על ישראל שבגבולות 67 ולמנוע את רוב הטרור הנוכחי.אבל אנחנו משעבדים את משאבינו להגנה על מפעל ההתנחלויות והרציונל שמנחה את הפרישה הצבאית הוא כיבוש מחודש של השטח ולא הגנה על מרכזי האוכלוסיה הישראלית.
אבל מקבילית הכוחות בחברה הישראלית מונעת כול הנתנקות שכזאת מן השטחים.
כך שלא נותר הרבה לעשות אלא לשנת על הגדר ולחכות עד שבשני העמים תבשיל ההכרה שאין בכוחם להכריע אחד את השני צבאית ופתרון יתחיל בהכרה שלכל אחד יש את הזכות להגדרה עצמית במסגרת לאומית.
עד אז לא נותר אלא לנצח את המלחמה הנוכחית בנקודות.
ולחכות כנראה הרבה מאוד זמן.

האופק הקטסטרופלי

73026

דב אנשלוביץ • בתשובה להקריבו המקוטב

יום ב', 17/6/2002, 0:43

בו ננסה לעזוב לרגע את האופקים המדיניים ודומיהם וננסה לחזור לנושא שאותו ניסיתי להעלות לדיון בתחילה.

מה יהיה עלינו לעשות אם מחר יצליחו הפלשתינים להחדיר עוד פצצה לפי גלילות, והפעם מזלנו לא ישחק לנו, ויהיו עשרת אלפים הרוגים ?
האם לסגור אז את ערפאת לשבועיים במוקטעה או אולי לשלושה שבועות, ולהתחיל לחפש בקדחתנות מקום לבתי קברות חדשים בשביל האירוע הדומה הבא וזהו ?

האופק הקטסטרופלי

73043

הקריבו המקוטב • בתשובה לדב אנשלוביץ

יום ב', 17/6/2002, 8:31

ומה עלינו לעשות עם במסגרת מלחמה אזורית יפגע המתקן בגלילות מטיל בליסטי סורי.
לכבוש את דמשק להתנחל בחלב?

האופק הקטסטרופלי

73054

דב אנשלוביץ • בתשובה להקריבו המקוטב

יום ב', 17/6/2002, 9:22

אתה מערבב בין דברים שונים.

הדוגמה שלך היא מצוינת ומדגימה בדיוק את עניין ההרתעה שעליו אני מדבר, ואותו העליתי בפתיל זה. בפרוש כתבתי בתחילת הדברים שתשובה לפגיעה המונית באוכלוסיה אינה יכולה להיות כיבוש שטח אלא הרתעה, וידיעה של הפוגע שהוא יכול להיפגע באותה צורה.
הרי מה שאני טוען הוא בדיוק שתשובה לפגיעה המונית באוכלוסייה אזרחית יכולה להיות רק הרתעה.
ובאמת זאת עובדה שהסורים לא פגעו במתקן פי גלילות במלחמות העבר, וגם לא יפגעו בו מחר משום שהם יודעים שפעולה כזאת אינה יכולה להישאר חד צדדית.
הרי לסורים ישנה יכולת טכנית לגרום לנו עשרות אלפי הרוגים והם לא עושים זאת כי הם יכולים להיפגע באותה צורה.
יש לך ספק שאם יבחרו בדרך זו נפגע בהם בצורה דומה ?
בעצם, הם כבר ניסו במלחמת יום הכיפורים לפגוע בטילי פרוג ברמת דוד, ותשובת חיל האוויר בלב דמשק לימדה אותם שכדאי להם לבחור בדרכים אחרות.
מה שאני רוצה הוא להכיל בדיוק את מנגנון ההרתעה הזה גם ביחסנו עם הפלשתינים, שבהם שוררים חוקי משחק מעוותים ומסוכנים לנו, כי אירוע פי גלילות הוכיח שגם להם יש יכולת לגרום לנו אלפי הרוגים באירוע בודד.
על כך בעצם הויכוח.
אבל חשבתי שלגבי יתר מדינות ערב יש הסכמה וזה מובן מאליו.