|
||||
|
||||
סגר, וודאי סגר כללי שכולל את מערכת החינוך כולה, הוא כשלון קולוסאלי. מה יותר ברור מזה? נראה שלכל העולם חוץ ממך זה ברור. |
|
||||
|
||||
לפרוטוקול: גם לי זה לא ברור. |
|
||||
|
||||
בסדר, אולי 'סגר שלישי הוא כשלון'. אבל בכל מקרה דב רצה שאבהיר את עמדתי האישית, והמשפט הפותח של תגובתי הקודמת הוא ההבהרה הזו. את הדיון לגבי האוניברסליות שלה אפשר לדחות לפעם אחרת. |
|
||||
|
||||
עמדתו של דב היא עקבית עוד מהגל הראשון- ניתן להוריד את התחלואה לאפס, כמו שעשו בסין. כל מה שצריך הוא סגר מספיק ארוך. אחרי שהתחלואה ירדה לאפס אתה יכול לפתוח את הסגר בלי שתעלה התחלואה, לא תצטרך סגרים נוספים ובא לציון גואל. עמדתו של דב היא שמחירו של סגר אחד חזק וארוך נמוך ממחירם המצטבר של סגרים חלקיים חוזרים ונשנים. דב סופר את המחיר הישיר בחיי אדם הרבה יותר מאשר את כל שאר המחירים. על פניו עמדתו הגיונית לחלוטין- הרי הסגר הראשון הוריד את התחלואה באופן דרסטי, ואילו רק היו ממשיכים אותו "עוד קצת" היינו מחסלים את המגפה לגמרי כמו הסינים. גם אם מקבלים את שיטת ספירת המחיר של דב, ומגמדים את הנזקים ארוכי הטווח של סגר קפדני, הרי הוא מסכים שאפס זה לא האפס המוחלט, אלא מקרים בודדים. אם פתחת את הסגר כשהגעת לאותו אפס לא מוחלט בלי לנקוט אמצעים נוספים- לדוגמה: בידוד כפוי במתקנים מיוחדים לכל נכנס לארץ- הרי שהמקרים הבודדים יהפכו חיש קל ל 10-20 מקרים חדשים ביום, שזה בדיוק השפל שהיינו בו במאי, וההמשך ידוע. מספיק מפיץ על אחד- בבית הספר, באולם האירועים או בבית הכנסת, כדי להצית מחדש את הגידול האקספוננציאלי. תשובתו של דב לכך היא שכאשר יש מעט מקרים, החקירות האפידמיולוגיות יכולות לתפוס את כל הנדבקים ולבודד אותם בזמן, ולמנוע התפרצות מחודשת. גם תשובה זו הגיונית לחלוטין, עד שמסתכלים על ההיענות לחקירות האפידמיולוגיות בפועל (אנשים מדווחים על 3-4 מגעים, במקום ממוצע של 10 מגעים). וגם אם תפתור את בעיית ההיענות, עדיין לא פתרת את בעיית הנכנסים מחו"ל. להזכיר- מספיק אחד. אני מסכים עם עמדתו העקרונית של דב- הרי היו מדינות שהצליחו לשמור על תחלואה אפסית בשטחן. אני רק חושב שהממשלה הנוכחית לא מעוניינת ולא מסוגלת (גם אם היתה מעוניינת) לבצע עשירית מהנדרש לשם כך. |
|
||||
|
||||
מסכים עם כל מה שכתבת. אבל האופציה של סגר אחד ארוך כבר שייכת להיסטוריה1. אז אם זה דיון תיאורטי על מדינה וירטואלית - תפאדל, תמשיכו להנות. הדיון הפרגמטי הוא על האיזונים בין נזקי המחלה לנזקי הסגרים. 1 אלא אם "סגר שלישי ארוך" הוא אופציה מקבילה. אני לא רואה איך היא מקבילה. |
|
||||
|
||||
מסכים. אחרי שהציבור כבר חווה שני סגרים ואת תוצאותיהם, וכאשר החיסון כבר נראה באופק, לא תוכל לשכנע את הציבור ביתרונותיו של סגר מהסוג הסיני גם אם נעשה חילופי ממשלות עם ניו זילנד. |
|
||||
|
||||
אני חושב שבמגפת הקורונה אין ניגוד בין מחיר בריאותי ומחיר כלכלי אלא להפך. איני חושב שכל אחד מהגורמים האלה בא על חשבון השני. בטווח הקצר זה מוכרח להיות כך. אבל בטווח הארוך שמירה על בריאות הציבור באמצעות הקפדה על מניעת הדבקות משרתת דווקא את המשק. כבר דנו בכך בעבר. ראה תגובה 727221 . לעניין האפס שאינו האפס המוחלט, זה נכון אבל הטענה שלי היא שברמת תחלואה שואפת לאפס מאד קל לעמוד על מקורות התפרצויות התחלואה ולמנוע את המשכן. כל הסיפורים על חקירה אפידמיולוגית לא עובדים ברמת תחלואה גבוהה. זה לא רק אני אומר. שמעתי זאת ממספר מומחים במשך הזמן בתקשורת. ברמת תחלואה נמוכה העניין הזה עובד. סין היא ההוכחה שזה אפשרי ושבסופו של דבר זה טוב גם לכלכלה. |
|
||||
|
||||
כיוון שסטית מהדיון, עניתי לך כמיטב יכולתי על קריאותיי בעבר להטלת סגרים. אבל כאמור, לא זה הנושא. הנושא הוא כרגע הערכות לגבי ההתפתחות בעתיד, ומהדיון הזה אתה נמנע, ולכן גם פוטר את עצמך מהשאלה מה צריך לעשות עכשיו. בדיעבד, על השאלה מה היה לא בסדר ובמיוחד מי היה האשם תמיד תשמח לענות. |
|
||||
|
||||
עניתי בתגובה 729031. לא הסכמת. הסברתי, עדיין לא הסכמת. ועכשיו אתה אומר שלא עניתי, ומנסה להלבין את פני ברבים. ואתה מעולם לא ענית על השאלה שלי בסוף תגובה 729087. שאלתי על מספר נדבקים נמוך יותר ואתה ענית על מספר מקרים פעילים. אחר כך ביליתי שעות בניסיון שלא צלח להסביר לך את ההבדל ביניהם. אתה מוכן לענות עליה עכשיו? |
|
||||
|
||||
כפי שכבר אמרתי מספר פעמים הנתון של מספרי נידבקים רועש מכדי שאפשר יהיה להסתמך להסתמך עליו. למשל, לפי זכרוני, מייד לאחר התחלת הסגר השני הורידו באופן דרסטי את מספר הבדיקות, לכן מספר הנידבקים בבדיקות ירד מייד. זה לא מעיד על ירידה מיידית בתחלואה. רק מספר המאושפזים מהווה אינדיקציה לתחלואה (וגם זה לא תמיד). כרגע , לפי זכרוני מספר המאושפזים בערך 570 איש. המספר הזה עולה עכשיו בערך בקצב של 5 אחוז ליום. אם המספר הזה נכון נגיע ל- 1000 מאושפזים תוך 7-8 ימים. לפיכך ההערכה שלי שיקח בערך שבוע עד שיוכרז סגר כללי (כאשר מספר המאושפזים יגיע ל- 1000). יתכן שעד הסגר, אם יתחיל לאחר חנוכה, ימנעו אירועי פסטיבלים ומסיבות באולמות. במהלך הסגר יתכן שיגיעו חיסונים ואז יתחיל סיפור חדש שאולי ימנע סגר רביעי. |
|
||||
|
||||
נכון מספר המקרים החדשים רועש, אבל הוא מגיב מהר. אנשים לא מגיעים לאשפוז ביום הראשון של הסימפטומים, או שכן? |
|
||||
|
||||
מספר הנידבקים החדשים תלוי בכמות הבדיקות שיכולה לעלות בעשרות אחוזים תוך יום או שניים, כמו כן אם מעמיקים את הבדיקות באיזור מסויים (שכבר ידוע שהוא נגוע) תהיה שוב עליה דרסטית בכמות המתגלים החדשים. לא חושב שיש טעם לעשות הערכות על סמך נתון כל כך רועש שעשוי להיות גם נתון למניפולציות. הדבר היחיד בנתון זה הוא מגמה כללית שמתגלה לא מבדיקה אחת אלא *מצירוף* של בדיקות רבות במשך שבוע או שבועיים. לכן אין שום התראה מוקדמת דרך מספר ניבדקים שהתגלו לראשונה יחסית להתראה דרך מספר המאושפזים. אני מעריך שכאשר מספר המאושפזים יתקרב לגבולות הספיקה של בתי החולים יגדילו באופן דרמטי מאוד את מספר הבדיקות כדי לעורר פניקה בציבור לקראת הכרזת סגר שכבר הוחלט בצינעה. לפי הודעות ממקורבים למשרד הבחירות אני משער שכבר הוחלט על על סגר תוך 7-8 ימים ועכשיו צפויה העלאה דרסטית בכמות הבדיקות (ואולי העלאה באיזורי הבדיקות המועדים לתחלואה), זאת כדי ליצור את הפניקה הנידרשת. המספר 7-8 ימים תואם למדי את מספרי המאושפזים היום: 550 מאושפזים היום תוך עליה יומית ממוצעת של מאושפזים בשיעור של בערך 30 מאושפזים (המספרים האחרונים לא הכי מדוייקים כי קשה לי לעקוב , אבל המספרים קרובים למספרים המדוייקים). |
|
||||
|
||||
בכל מקרה אני משווה שבועות שלמים כי בשבת יש מעט בדיקות. סגר יהיה בינואר. אני סומך על הטיימינג של נתניהו. עד עכשיו התזמון היה תמיד לטובתו, אין סיבה שהפעם יהיה יוצא דופן. |
|
||||
|
||||
למה ינואר? פתיחת שלב ההוכחות במשפטו נדחתה לפברואר. |
|
||||
|
||||
סגר בינואר. יציאה מהסגר ותחילת החיסונים בפברואר. בחירות במרץ, נתניהו וגוש הימין לוקחים בגדול, בית המשפט רלוונטי כמו הפיזיקה של אריסטו. |
|
||||
|
||||
אני סומך על נתניהו. בדיעבד נבין למה הטיימינג היה מה שהוא היה. אני לא מגיע לרמה שלו כדי שאוכל לנחש את המהלכים שלו מראש. |
|
||||
|
||||
עוד הקלות לתוך העליה במספר המקרים החדשים. ''הממשלה היתה צפויה לדון היום בחלופות להטלת סגר לילי, לאחר שהיא נסוגה מהחלטתה בנושא, אך הדיון נדחה למחר. בתוך כך, הממשלה אישרה אמש את פתיחתם של קניונים, שווקים ומוזיאונים מהבוקר, בכפוף להגבלות.'' הכיוון ברור. את האסטרטגיה מאחוריו אפשר רק לנחש. |
|
||||
|
||||
אתה עונה על משהו שכתבתי להפונז, ולכן זה מבלבל אותי ולא ברור לי במה מדובר. אם אתה רוצה, מצא את התגובה שעליה אולי היית אמור לענות והצמד תגובה זו לשם. |
|
||||
|
||||
סליחה, לא שמתי לב שהתגובה הזו לא הופנתה אלי. |
|
||||
|
||||
חשבתי שרק לי יכול לקרות דבר כזה... |
|
||||
|
||||
לאורך הפתיל והשבועות האחרונים עניתי באופן בהיר ונהיר1 לגבי מה צריך לעשות עכשיו (ולמה ההערכות שלי ושל אחרים כאן שזה לא יתבצע). אתה יכול לא להסכים, אבל לומר שהתחמקתי מזה זה אומר שאתה או מתעלם או לא מבין את התגובות שלי. 1 רמז |
|
||||
|
||||
הדיון שעליו אני מדבר החל בתגובה 729156 איני שואל שם בכלל מה צריך לעשות. את זה אולי שאלתי בעבר, ולא אותך אלא את אריק. בתגובה הזאת הצגתי את ההערכה שלי לגבי השבועיים הקרובים ושאלתי אם אתה מסכים. לא שאלתי שם שום שאלה אחרת. ועל השאלה היחידה הזאת ששאלתי אמרת שבינתיים אינך יודע. לא כך? |
|
||||
|
||||
התפקיד שלי הוא לא לתת ציון לכל הערכה נקודתית לאורך הפתיל. כשיש לי הערכה ברורה או משהו אחר ברור לומר, אני אומר אותו. והנקודות בהן ההערכה הזו מעניינת אותי הן אילו להן אני מנסה להגיב. את פרטי הדיון על מהירות השיוט וכיוון החרטום המדויק במעבר שלנו בין התנגשויות עם קרחון אחר קרחון אני משאיר לך ולאריק. לי הם נראים פחות מעניינים. |
|
||||
|
||||
בתגובה 729196 התלוננת על כך שאני אומר שאינך משיב לשאלתי, ואמרת שאתה כן משיב. עכשיו המצב יותר טוב. אתה מסביר מדוע אינך משיב. אני הסברתי לך גם מה מפריע לי בכך שאינך משיב. ראה תגובה 729186 |
|
||||
|
||||
לשאלתך מהקישור האחרון שלך "מה צריך לעשות עכשיו" (שאתה אף טוען שאני פוטר את עצמי מלענות עליה, ולא כך היא) אני מפנה אותך שוב לתגובה 729196 שעונה על כך באופן בהיר ונהיר. |
|
||||
|
||||
אמרתי שאתה לא מוכן להשיב על השאלה מה לדעתך הולך להיות מצב התחלואה בשבועיים הקרובים. בתגובה אחרת הבעתי השערה מדוע אינך עושה זאת, והיא כדי לשחרר את עצמך מלהציע מה לעשות, ולאפשר ביקורת עבור כל מקרה שלא יהיה. כיוון שאתה אומר שכן הצעת הצעות מה לעשות אני מוכן למחוק את ההערה הזאת. אבל זה די ברור שאם אין הערכה מה הולך לקרות אז גם אי אפשר להציע הצעות. למשל אם התחלואה תתייצב על מה שהיא עכשיו למשך חודשים, אפשר יהיה פשוט להשאיר את המצב כפי שהוא, וכך נצליח לחיות די טוב עד החיסון. אבל אם אנו עומדים בפני עוד מאות ואולי אלפי חולים שיציפו את בתי החולים, ברור שאין די בכך. אני מבין שמה שאתה מציע הוא לנהל את העניין בצורה מקומית. כלומר להחמיר בערים ''אדומות'' ולהקל בערים ''ירוקות''. לדעתי זה בדיוק מה שהממשלה עושה. היא לא מאפשרת פתיחת לימודים בערים אדומות, ומקלה במקומות אחרים כמו באילת וים המלח. השאלה היא אם די בכך. אני בטוח שלא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |