בתשובה לנביא הזעם, 02/12/20 12:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האופטימיות שלי מתועלת לאפיק שבו חכמי האקדמיה ילמדו להשתמש בטכנולוגיות החדשות כדי להשפיע על הציבור בכיוון חיובי (לטעמי). למה דווקא טראמפים ועמי ארצות אחרים מצליחים במניפולציות שלהם, בעוד היובל הררים, הדן אריאלים והכהנמנים מצליחים, לכל היותר, למכור ספרים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה אפשרי משום שהמדיום הוא המסר. הבעיה היא לא הטכנולוגיה אלא מה שעשו עם הטכנולוגיה ובשל המודל העסקי של הרשתות החברתיות הנפוצות ביותר (עד כדי שאפשר להתיחס אליהן כאל סוג של מונופול) - רשתות חברתיות שניתנות חינם למשתמשים ונהנות מאפקט הויראליות כדי להגיע לחשיפה מקסימלית של פרסומות (במילים פשוטות יותר: אנחנו זה המוצר והלקוח האמיתי הן חברות הפרסום). אמת, עומק, שכלתנות, עניין, דיוק ועובדות לא יכולות להנות מאפקט הויראליות כמו שיכול להנות ממנו תוכן אמביבלנטי, קונטרברסלי, שבטי, אלארמיסטי, קונספרטיבי, מצחיק, אבסורדי, קל להבנה באופן מידי, סנסציוני, מטורלל, מופרך לחלוטין, אמוציונלי ו/או מעורר ״Trigger״ וקריאה לפעולה. בהקשר הזה (הצלחה בהגעה לויראליות של תוכן), אותה חוכמה, סיוג עצמי וניסיון להעמיק ו/או לדייק של כל אותם יובל הררים, דן אריאלים וכהנמנים זה חיסרון בולט ולא יתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשימה List_of_most-followed_Instagram_accounts [Wikipedia] תמצא כדורגלנים, זמרים, שחקנים ודוגמניות, וגם את נשיונל ג'יאוגרפיק ונאסא, כי יש להם תמונות יפות. בכלל המדיה היום היא מצולמת יותר ויותר וכתובה פחות ופחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינסטגראם זו חיה אחרת מפייסבוק וטוויטר. אם הייתי מקבל מנורת קסמים מיוחדת בה הג׳יני מציע משאלה אחת מאוד ספציפית שהיא ״בחר את הרשת החברתית שתעלם מהעולם כך שלעולם לא יצוץ שוב דבר הדומה לה״ הייתי מתלבט עמוקות בין טוויטר לפייסבוק אבל בוחר בסוף את טוויטר (ניצחון בנקודות ולא בנוק אאוט). הפלטפורמה הזאת היא הסטרא אחרא. בית גידול של טמטום, רעיונות גרועים וטפשות אנושית טהורה. אני אתאיסט ולא מאמין בחטא ועונשו, אבל אם בכל זאת יש מדורי גיהנום, אני חושב שראוי לבנות בהם כמה קומפלקסים עבור היוצרים והמתחזקים של הפלטפורמות הארורות הללו. מגיע להם שיעבדו שם בספרינט נצחי (בלי מזגן) על ה - KPIs שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אמת, עומק, שכלתנות, עניין, דיוק ועובדות לא יכולות להנות מאפקט הויראליות כמו שיכול להנות ממנו תוכן אמביבלנטי, קונטרברסלי, שבטי, אלארמיסטי, קונספרטיבי, מצחיק, אבסורדי, קל להבנה באופן מידי, סנסציוני, מטורלל, מופרך לחלוטין, אמוציונלי ו/או מעורר ״Trigger״ וקריאה לפעולה. בהקשר הזה (הצלחה בהגעה לויראליות של תוכן), אותה חוכמה, סיוג עצמי וניסיון להעמיק ו/או לדייק של כל אותם יובל הררים, דן אריאלים וכהנמנים זה חיסרון בולט ולא יתרון" - כן, כן, אבל מה מונע ממדענים במדעי החברה מלהשתמש בעצמם ב"תוכן אמביבלנטי, קונטרברסלי, שבטי, אלארמיסטי, קונספרטיבי, מצחיק, אבסורדי, קל להבנה באופן מידי, סנסציוני, מטורלל, מופרך לחלוטין, אמוציונלי ו/או מעורר ״Trigger״ וקריאה לפעולה" בצורה מתוחכמת יותר מהטיפשים שעושים זאת היום, אבל כדי להשיג את המטרות ההפוכות? לדוגמא, למה אין מי שהצליח להשתמש באותן טכנולוגיות כדי להציג את טראמפ במלוא טמטומו *בפני קהל היעד שלו*? בקצרה: איך זה שבמקום הארי סלדון קיבלנו את אמנון יצחק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארי סלדון חזה שזה מה שנקבל. אבל הוא השתמש בלימוד עמוק, אז אף פעם לא נבין למה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טראמפ, נתניהו ומירי רגב משתמשים ב"קונטרוברסלי, שבטי, אלרמיסטי, קונספרטיבי, אמוציונלי" וכו' היטב, והם לא טפשים בכלל. השאלה היא למה אין לנו יותר כאלה, והתשובה היא שאלה ה early adopters, ויהיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״למה אין מי שהצליח להשתמש באותן טכנולוגיות כדי להציג את טראמפ במלוא טמטומו *בפני קהל היעד שלו*?״ או! זאת בדיוק המלכודת ששמו לך. איך מציגים את טראמפ במלוא טמטומו *בפני קהל היעד שלו* כאשר זה האופן שהוא מופיע בפני הקהל שלו גם ככה1 ואיך זה בדיוק אמור למנוע מלהפיץ את הרעיונות הטראמפיסטיים? להציג את טראמפ במלוא טמטומו זה חלק מהמנוע של הפיכת הרעיונות של טראמפ לויראליים. ההצעה שלך היא כמו להציע לכבות שריפה עם זרנוקי בנזין. אנשים שאלו במעלה הפתיל איך זה יכול להיות שיותר אנשים הצביעו לטראמפ בבחירות האחרונות, אפילו יותר משעשו זאת בבחירות הקודמות. התשובה לכך היא ארוכה, אבל *חלק* מהגורמים שהובילו ל-turn out כל כך מאסיבי של מצביעים בעד ונגד טראמפ הם כל אלה שצחקו וירדו על טראמפ ושלטונו ללא הפסק, כל יום לאורך 4 השנים האחרונות (סטיבן קולבר הוא דוגמה בולטת). ___________ 1 נאום של טראמפ ללא עריכה זה דבר הזוי, מוזר ומגוחך לא פחות מהסאטירה והפרודיה שעושים ממנו אחר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שנדע שגם פעם היו דברים כאלו, אפשר להאזין לדורון פישלר מספר על הדרעקים (או אולי דרייקרים. ולא חס וחלילה על דרייקיזם): הונאה שהחזיקה מעמד עשרות שנים והפכה לתאוריית קונספירציה. אמנם „רק״ עם כמה עשרות אלפי מאמינים, על ירושתו של הספן הנועז והפירט האכזר פרנסיס דרייק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |