|
||||
|
||||
אני חושב שזה בעיקר רמת הציות של התושבים להנחיות הריחוק החברתי, וקשור לפעולות שנוקט השלטון המקומי. בקיסריה ריחוק חברתי הוא סטנדרט :) וברשימה יש את ג'סר א זרקא, הרשות המקומית הענייה בישראל, ואחד הישובים הצפופים. |
|
||||
|
||||
אפרופו קיסריה ורמת ציות ... אני מקווה שאני לא היחיד שחש בריח כבד של צביעות והעמדת פנים מן הגינויים האוטומטיים של הפגנת השנאה מול ביתה של משפ' פרקש השכולה מקיסריה. מעבר לכך שהמפגינים שכיכבו הטלביזיה ככל הנראה שייכים לאותה קבוצת בזויים שעצם שיוכם לפוליטיקה במקום לשולי החברה הוא בעייתי, משפחת פרקש נקטה עמדה פוליטית. הפגנה פוליטית נגדה היא מחיר שצריכים להביא בחשבון. מעמד השכול אינו מספק חסינות אוניברסלית. לטעמי, אין כאן שום קשר לעניין השכול. הבעייה בעיניי היא יותר במנהג הישראלי המגונה להפגין מול בתים פרטיים. אתה יכול להניף שלטים נגד משפ' פרקש בכיכר העיר או ברחבת העיריה או מעל הגשרים. מי החליט שהזכות להטריד אדם ושכניו, בביתם הפרטי, היא חלק מזכויות היסוד בדמוקרטיה. מדוע אני מטריד אתכם בעניין זה, שהרי צביעות הפוליטיקה ידועה בשער בת רבים? העניין הוא שרבים תוהים מה באמת יכולה האופוזיציה לעשות כאשר השלטון ניתן באופן דמוקרטי לכנופיית העבריינים נתניהו, אמסלם (לימדו אותו לא להלשין) והחרדים? אפשר למשל ליזום תקנה שתטיל על מי שיאחל למשפחה שכולה מוות נוסף, קנס בשיעור 500 ש"ח. זה עשוי להיות מעין נר קטן בחשיכה שירמז על שיבה לשפיות ולמשילות. נתחיל בזה שפוליטיקאים יבינו שלא כל דבר מותר לומר ואולי באחרית הימים הממשלה תפסיק לסבסד מן המסד ועד הטפחות מוסדות חינוך המחנכים לאנארכיה ולזלזול בחוק ובמדינה ולא ישלחו את השוטר אזולאי להתמודד בידיים ריקות עם התוהו ובוהו שהם עצמם יצרו. |
|
||||
|
||||
משפחת פרקש לא יצאה להפגין בתור הורים שכולים בשם השכול. הם בסך הכל נידבו את ביתם בתור שכני נתניהו. הם לא ביקשו חסינות בחסות השכול: הם לא הכניסו אותו למשחק (בניגוד לנתניהו שאצלו האח הגדול היה תמיד ברקע בראשית הקריירה. וזה, אגב, לגיטימי לחלוטין). |
|
||||
|
||||
חרמפפפ. |
|
||||
|
||||
על פי הפיסקה השניה נראה לי שאתה מבין שהבעיה היא לא עם הפגנה מול ביתה של משפחת פרקש (אם כי גם הפגנה כזאת אינה חפה מבעייתיות) אלא השימוש בשכול ככלי ניגוח, ולכן הפיסקה הראשונה שלך תמוהה בעיני. |
|
||||
|
||||
רצה המקרה והמציאות שלא תאמן מבארת את מה שנידון בינינו. אם אני מפרש את דבריך ככוונתם, טענתך היא שמלכתחילה ברור לכולם שהבעיה היא בדברים הבזויים שנאמרו כלפי המשפחה השכולה ולא בהפגנה מול ביתה. כעת מתברר, כי ההנחיות להפגנה עצמה, כנראה יצאו מביתו הפרטי של ראש הממשלה. אם לא מאצבעותיו של בייבי דוק דבליהו עצמו, אז בודאי מאצבעותיהם של הזרזירים הדיגיטליים שכינס לעצמו העורב. עשה נכון עורך דינם של המוחים נגד נתניהו, שפרסם ברבים את הדבר. כפי שכתבת, יש בכך טעם לפגם. אלא שכאן, לדעתי מתחילה המחלוקת בינינו. לענ"ד, לא מדובר בעבירה כלשהי על החוק ולדעתי טוב שכך. משפחה שכולה הבוחרת להיות פעילה בתחום הפוליטי, לא צריכה לצפות לשום זכויות מיוחדות מעבר למה שיש לכל אדם אחר, מעבר לחריג אחד שדברנו בו. ידיעות בנוסח "פנייה ליועץ המשפטי" היא בעיניי הכיוון הלא נכון וערובה לכך שהעניין יגרר במדיה במשך חודשים וסופו שינפח נפשו כאילו לא היה. גישתי השונה היא שהזוועה כאן היתה בדברי הבלע והקללה שהוטחו במשפחה. ואת זה עשו הזרזירים ולא העורב. נדמה לי גם, שלא רבים יחלקו על כך שמדובר בדבר ראוי לעונש. והעונש הראוי הוא הודעת קנס מטעם הרשות השיטור או הרשות המקומית, כפי שנעשה למי שלא אסף את הצרכים של כלבו ולא הפעלת מערכת המשפט האימפוטנטית המתמחה בגרירת דברים לאורך חודשים ושנים עד שהם הופכים לחסרי תועלת. וכאן אנו נוגעים בליבו של העניין ממש: תרומתה של מערכת המשפט למצב הקשה בו היא נמצאת. וזהו עניין לדיון נרחב ואולי גם בעיתוי שונה. בהווה בו משפחת דבליהו קמה על שלטון החוק להורסו, אולי לא ראוי לעסוק בכך. לסיום, ברצוני לחזור ולהדגיש כי לדעתי הנוהל הציבורי צריך לאסור הן קללות נגד משפחות של חללי צה"ל והן הפגנות ליד בתים פרטיים, גם של נבחרי ציבור. |
|
||||
|
||||
המעון בקיסריה מקבל כל כך הרבה מימון ציבורי שהוא כבר לא ממש פרטי. |
|
||||
|
||||
למרבה הצער הצדק אתך. בפרט אם יוצאים משם הוראות להפגנות מול הבית הפרטי של משפחה שכולה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה כוונתך שההוראה להפגנות נגד משפחת פרקש השכולה יצאה ממקורבי ביבי. האם כוונתך למפת גוגל שמסומן עליה מיקום ההפגנה נגד משפחת פרקש. לפי מה שאני מבין, המפה נימסרה בידי פעילת ימין אורלי לב ועל המפה יש סמן מעגל כחול שמציין את המיקום של שואל השאילתא לתוכנת מפות גוגל. הסמן הכחול הוא במיתחם הבית של ביבי. אם זו כוונתך, לא ברור בהכרח שהשירבוטים הידניים הנוספים על המפה נעשו על ידי מקורבי ביבי, זה סביר אבל לא הוכחה חד משמעית. אורלי לב או מישהו בקירבתה יכלו ליזום על דעתם בלבד את ההפגנה נגד משפחת פרקש, לאחר שקיבלו מפה מבית ביבי בבלפור. כלומר, יתכן שהם אילו שסימנו בשירבוט סימנים נוספים. |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי יש הבדל גדול וברור בין איש ציבור (נבחר או ממונה), שבחר בקריירה ציבורית על הטבותיה וחסרונותיה, ובין אדם פרטי. מותר וראוי להפגין מול ביתו של איש ציבור ולמחות (או לתמוך) במדיניות הציבורית שאותה הוא מוביל או מקדם ולא ראוי להפגין מול ביתו של אדם פרטי, גם אם דעותיו, שלהן הוא נותן ביטוי פומבי, ממש מרגיזות. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי, אני נגד הפגנות מול הבית גם של אנשי ציבור. במה חטאו שכניהם, ילדיהם? האם אי אפשר להפגין נגדם בכיכר העיר? לגבי איסור להפגין נגד מישהו שאינו איש ציבור, זה נראה לי מרחיק לכת מדי. האם צריך לאסור הפגנות נגד רבנים או עיתונאים הכותבים דברי הסתה או הפגנה נגד אנשים שמזהמים את סביבתם או מתעללים בבע"ח (שכניהם בכלל זה)? כפי שהעירו לי נכון, הבעיה לא היתה בהפגנה מול בית המשפחה השכולה, אלא בדברי הבלע שהוטחו כלפי אנשים שכולנו חייבים בכבודם בחוב שאין דרך לשלם. מי שמזהם את האוירה הפוליטית בדברי נבלה כאלו, צריך לשלם מחיר על כך. בהתנצלות אין די במקרים אלו, מפני שאצל חלק מן הבזויים הללו, נראה שגם ההתנצלות הפומבית הוא חלק מן התמריץ למעלליהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |