 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב,ההמתנה תמה. ברכות לנשיא הנבחר ולסגנית הנשיא הראשונה. מלאכה קשה מצפה להם. ב-4 השנים האחרונות, האידיוטים ןהמטורפים ערכו חגיגה בבית הלבן. הם יוצאים משם כאשר דמם של מאות אלפים על ידיהם, כאשר ארה"ב הציבה עצמה שלא בטובתה בראש המחבלים במאמץ להציל את הציביליזציה. מה וכמה אפשר לתקן? בהצלחה לנשיא החדש שדבר אחד כבר הוכיח: שיש לו את הנחישות, הסבלנות וקור ה המערוח הנדרשים למנהיג המעצמה שעדיין מובילה את העולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סתם כדי לאזן עם קצת פסימיות (ולא כי אני מאמין שזה מה שיקרה1): 1. הנשיא החדש יכשל בטיפול במשבר הקורונה מן הסיבה הפשוטה שאולי *המבנה החברתי* בעולם המערבי במאה ה-21 לא מסוגל להתמודד עם בעיות בקנה המידה הזה. יכול להיות שאנו רק בתחילתו של משבר הקורונה ויש מצב שההפסד של טראמפ בבחירות זה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לו. 2. כשלונו של הנשיא החדש יכניס את האומה האמריקנית לטראומה כה עמוקה, עד שכנראה האמון של האנשים במערכת ישבר סופית. אולי נראה את טראמפ עושה קאמבק2 (או מישהו צעיר יותר אך מטורלל באופן דומה / חמור יותר). _ 1 אך אני גם לא מאמין שזה לא מה שיקרה. 🤷 2 וכמו ב - Sequel הוליוודי - זה יהיה גרנדיוזי יותר, רועש יותר, רדוד יותר ועם אפקטים של מייקל ביי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב. לדעתי, רוב האנשים לא מצפים מביידן להצליח לנצח את הקורונה. הם מצפים להתנהגות סבירה וגם אמפטית כלפי הנפגעים. אחד המחזות הנוראים שהציג טראמפ לעולם, היה התנהגותו היהירה ביחס למגיפה שככל הנראה גרמה להידבקותו. טראמפ הדגים לעולם שבהינתן אינסוף משאבים ניתן היה להציל חלק גדול מקרבנות הקורונה. זיהוי מהיר של הנגיף וטיפול אגרסיבי בנגדנים ככל שניתן להעריך היה מציל את רובם של 250,000 הקרבנות בארה"ב. מה שטראמפ הטיח בפרצופם של אזרחי מדינתו, זה את נחיתותם וחוסר החשיבות שלהם בתמונה הגדולה של המציאות החברתית. מה שאני מצפה ממנהיג זה בדיוק מה שביידן עשה. לנהוג בזהירות, כדי לא להידבק בעצמו ולא לשאוב את המשאבים שנמנעים מכל אלו שלא התמזל מזלם להיות חלק מן האליטה המועדפת. באיטליה, ההנהגה הפוליטית תרמה בהחלטותיה בעבר לטרגדיה שהתרחשה שם. בכל זאת מעמדה התחזק לאחר ששכך הגל הראשון. ההמון לא מצפה ממנהיגיו להיות אלוהים. הוא מצפה מהם להזדהות ולהתנהגות המכבדת את המנהיג ואת בוחריו. ביידן והאריס יהיו אחראים לארוע החיסונים לקורונה המתרחש לבוא. אם החיסונים יוכיחו עצמם, בודאי טוב להם. אני חלק מהמיעוט שחושב שהסיכוי להצלחת החיסונים אינו גדול. נראה שביידן והאריס אינם מסוג האנשים שימהרו להציג את החיסונים כהישג אישי שלהם וכאשר הם לא יצליחו לספק את הסחורה, להאשים את יריביהם הפוליטיים בכישלון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. לא יודע. בני אדם באופן כללי ובפרט מצביעי טראמפ פוטנציאליים, אינם אנשים רציונליים. אם היו, לא היו שוקלים להצביע לחדל-אישים הזה מלחתחילה. אם במהלך השנה הקרובה יהיו מיליון קורבנות בארה״ב, זה יחשב לכשלון אישי של ביידן1 ורבים יעלו את הטיעון ש״הנה אתם רואים, אצל טראמפ אמנם היו קורבנות, אבל המספרים היו נמוכים הרבה יותר. ההצבעה לסליפי ג׳ו היתה טעות ויש דברים גרועים יותר ממוקיון כתום בבית הלבן״. במקרה של קטסטרופה אמיתית, הציבור האמריקני לא יסתפק ב״התנהגות סבירה וגם אמפטית כלפי הנפגעים״ גם אם זה כל מה שבכוחו של הנשיא החדש לספק להם. הם יצלבו אותו (פוליטית). ______________ 1 וסביר להניח שהרטוריקה בה ישתמש - לקיחת אחריות אישית על המתרחש, לא תשכנע אנשים לא רציונליים שמחפשים שרק, כזב ושאליות מהמנהיג שלהם. הם יתגעגעו למנהיג שישקר להם ויגיד להם שהכל בסדר גמור ו/או שכל הצרות שלהם הן באשמת ״ג׳איינה״, כשהעולם והכלכלה עולים סביבם בלהבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד פסימי לגבי העתיד של ארה"ב. קלינטון עזב את הבית הלבן עם עודף בתקציב וחוב של הממשלה הפדרלית של קרוב ל 6 טריליון דולר. ג'ורג' דבליו עזב את הבית הלבן עם גרעון בתציב של קרוב לחצי טריליון דולר וחוב של קרוב ל 10 טריליון. אובמה עזב את הבית הלבן עם גרעון של 600 מיליארד דולר וחוב של קרוב ל 20 טריליון. וטראמפ יעזוב את הבית הלבן עם גרעון שהיה אמור להיות 1.1 טריליון דולר אבל גדל בגלל הקורונה למעל 3 טריליון, וחוב של כ 27 טריליון. ההכנסות של הממשלה הגיעו ל 1.8 טריליון דולר בשנה בסוף כהונתו של קלינטון, 2.5 טריליון בסוף כהונתו של בוש, 3.3 טריליון בסוף כהונת אובמה ו 3.75 השנה בסוף כהונת טראמפ. יחס החוב להכנסות1 היה 3 בשנת 2000, 4 ב 2008, 6 ב 2016, ומעל 7 כעת, והוא הולך לגדול עוד כי ההכנסות עכשיו יורדות. ארה"ב בדרך לחדלות פרעון. להשוואה, בשנת 2010, כשהתחיל משבר החוב האיטלקי, ואיטליה נחשבה לווה מסוכן, החוב שלה היה 2.4 טריליון יורו, וההכנסות 670 מיליארד יורו, כלומר יחס חוב להכנסות של 3.5. __________ 1 זה מה שקובע את יכולת ההחזר של לווה, ולא יחס חוב לתוצר שהיא ההשוואה המקובלת. יש גבול ליכולת של ארה"ב להגדיל את ההכנסות שלה ממסים בלי ליצור מיתון כבד, ואי אפשר להגדיל את החוב לאינסוף, למרות שיש תורה כלכלית שטוענת שאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוב של הממשל האמריקאי גדל בעשרים השנה האחרונות בקצב ממוצע של 7.8% בשנה. 6.6% בשנה אצל ג'ורג' דבליו 9.1% בשנה אצל אובמה ו 7.8% בשנה אצל טראמפ (בלי תוספת הקורונה "רק" 5.7%) אף אחד מאלה אינו בר קיימא. הצמיחה בארה"ב יכולה להגיע במקרה התאורטי הטוב ביותר (לא באמת, אבל נגיד) לרמות של סוף כהונתו של קלינטון (4.5%). קצב צמיחת החוב היה גבוה מזה לאורך כל התקופה, גם בניכוי המשברים. גרוע מזה- משקי הבית לא השתתפו בצמיחה, אלא רק החמישון העליון, זה שמחזיק את כל הנכסים. ההכנסה החציונית הריאלית למשק בית בארה"ב היתה במגמת ירידה מ 2000 ל 2012! בשנים האחרונות היא השתפרה מאוד1 אבל ב 2019 היא היתה גבוהה רק ב 6.5% מאשר בשנת 2000, והשנה היא כנראה תרד. ____________ 1 דבר חיובי מאוד שקרה בכהונה של טראמפ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |