בתשובה לאח של אייל, 03/11/20 18:07
727846
לא טריק. פשוט גרירת העיוות המוכר והידוע של השיטה לכיוון המקסימום התאורטי של הסקאלה.

למשל:
אם ב-‏5 המדינות המאוכלסות ביותר שיעורי ההצבעה גבוהים מאד, וכולם מצביעים למועמד א', אבל בכל יתר המדינות מועמד ב' זוכה בנצחונות מסד"ג של 0-1 (הכוונה למספר הקולות האבסולוטי).
727851
אפשר גם עם אפס מצביעים.
לאלקטורים יש שיקול דעת; החוקה אינה מחייבת אותם להצביע בעד המועמד שזכה לרוב במדינה שלהם.
727854
די, אח של. מה הלאה? עוד מעט גם תטען שבשיטה הישראלית (תאורטית, כמובן) גנץ ופרץ יכולים לחבור לביבי ולהקנות לו רוב בשביל קואליציה.

(אבל אתה צודק)
727870
מה שמציף באופן מובהק את אחת הבעיות בשיטה האמריקאית - לא כל הקולות שווים, ויש כאלה ששוים יותר.
The curse of the toss up 727890
זה אשליה / רק נדמה לי, או שהבחירות בשנים האחרונות בישראל/ארה״ב מרגישות כמו Galton Board אחד ענקי וחסר תוכן?

כשמחליטים בסופו של דבר על המנצח/המפסיד, זה עם הפרשים זעומים של אחוז לפה או לשם או ניצחון טכני בגלל שיטת בחירות ולא כי באמת אפשר להצביע על העדפה ברורה של הציבור של ברירה אחת על השניה.

צריך לעשות ניסוי ולצאת ברפרנדום ששואל את האוכלוסיה הכללית את השאלה: ״האם את/ה בעד/נגד הצורך להמריל את הנורמילים הטימלים בשיטה הנמסוסית?״. יש לי תחושה שנקבל מהאוכלוסיה תוצאה הקרובה ל-‏50% בעד ו-‏50% נגד (והמון קבוצות בפייסבוק שמשוכנעות לחלוטין שהעמדה המנוגדת היא טירוף).
The curse of the toss up 727893
ההפך. כל מפלגה בוחרת עמדות, מועמדים, דגשים, שפה, קואליציה... באופן שימקסם את הסיכוי שלה להשיג כח. שיטת הבחירות (שיצרו המפלגות) יוצרת מחסום כמעט בלתי עביר לשחקנים חדשים (מלבד במשברי ענק כמו המשבר סביב העבדות בארה"ב במאה ה-‏19 או המשבר סביב היחסים עם הפלשתינאים בישראל בסוף המאה ה-‏20 ותחילת המאה ה-‏21) ולכן כל מה שהם צריכים לעשות בכל נושא שנמצא בויכוח ציבורי זה לבחור את הצד בו מרבית בוחריהם מעוניינים, וללכת למרכז ככל הניתן, ובגלל ששתי המפלגות הולכות לאותו כיוון באותה עוצמה, סביר שהן יפגשו באמצע.
The curse of the toss up 727905
צודק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים