|
||||
|
||||
בדיוק הבוקר מאקו הפנה אותי למאמר ב"לנצט" מ 8/10 שסוקר את ההצלחה הסינית. כמה עובדות מתוכו - הסגר על ווהן נמשך 76 יום. כל התחבורה הציבורית הושבתה. - הסינים הקימו 14,000 (ארבעה עשר אלף) נקודות ביקורת בריאות במרכזי תחבורה ציבורית ברחבי המדינה. - 9 מיליון אנשים בווהן נבדקו לקורונה תוך מספר שבועות. - רחפנים עם רמקולים אכפו ציות של האוכלוסיה לכללים ברחבי המדינה. - פתיחת בתי חולים שדה בווהן, שהכילו 13,000 מיטות, איפשרה לבודד חולים עם סימפטומים קלים ובינוניים מחוץ למשפחתם, והקטינה את ההדבקות בתוך משק הבית. חולים שמצבם הוחמר הועברו לבית חולים רגיל. הראשון נפתח ב 5 בפברואר. כעבור חודש, ב 10 למרץ, כבר לא היה בהם צורך. - בערך באותו הזמן (מספר המקרים החדשים בסין ביום ירד כבר לעשרות בודדות), הפוקוס של השלטונות עבר משליטה על ההדבקות המקומיות למניעה של כניסה של הוירוס מחו"ל. המאמר מעלה על נס את מהירות התגובה הסינית, שאפשרה לשמור על בקרה על התפשטות המגפה. כמוכן מדובר שם על המוכנות הגבוהה בגלל מגפות קודמות, על רמת הציות הגבוהה של האוכלוסיה, על היכולת של השלטון להגביל את חירויות האזרחים, על המחויבות לטובת הכלל שמושרשת בתרבות, |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |