|
||||
|
||||
(אתה בטוח שקראת את התגובה שלי? אנסה בכל זאת לענות). 1. לא בסדר. לשגריר יש דרכים אחרות להביע מחאה כולל משיכת כתב האמנה וחזרה ארצה. 2. איך הייתי נוהג? לא ידוע. חסרים יותר מדי פרטים. 3. בעולם הערכים שלי המיעוט יכול וצריך למנוע בכוח מהרוב לשעבד, לאנוס, או לרצוח עם. וזה בדיוק מה שכתבתי. 4. סוג של. בגלל זה יש פרנסי עיר שמחליטים על כך. ואפשר לערער על החלטתם בכל דרך חוקית ואף לבחור בפרנסים אחרים לפי טעמך. אבל יש הבדל גדול בין הצבת פסל כזה או אחר לבין אונס, שיעבוד, או רצח עם. ___________ אבל עזבו אתכם מעוד התנצחות של לא מקשיבים. אנא פתרו לי דילמה קטנה והיפוטטית לחלוטין: נתגלה שבט באי מבודד שמעולם לא בא במגע עם הציווילציה המודרנית. האנתרופולגים מייד מודיעים שאסור לנו בשום פנים להתערב באורח חייהם אלא רק ללמוד אותם מרחוק ומתוך צניעות יתרה. המצלמות שהושתלו בדרך לא דרך בצמרות עצי הקוקוס מגלות שהשבט הזה נוהג להקריב ילדים בצורה מזעזעת כל כך שאל תחשבו על זה אפילו. מהו הדבר הנכון לעשות? |
|
||||
|
||||
(כן, קראתי. לא בטוח שהבנתי, ופרט, נראה לי שהפסקה השניה לא מתיישבת עם השלישית, בגלל זה שאלתי שאלות) 1. מדינת ישראל, כזכור, לא חשבה ככה. זה קצת מתקשר לסעיף השני... 2. בו נדמיין סיטואציה... ב-1990 מחליטה עיריית וינה להקים פסל ענק לזכר היטלר מול בית הכנסת הגדול בעיר. הקהילות היהודיות, ומדינת ישראל, מוחות בחריפות, אבל הן מחו גם על הבחירה בולדהיים לנשיא, וזה עוזר להן באותה מידה... עובדים להם 30 שנה, והפסל נשאר על מקומו, איך אתה חושב שהקהילה היהודית היתה מרגישה? האם לא היית מזדהה קצת עם מי שרוצה לפגוע בפסל הזה? 3. כתבת: "השחתת פסלים כמו השחתת תמונות נשים כמו עריפת ראשים על רקע כבודו השברירי של מוחמד (שלא לדבר על רציחות מתועבות על ״כבוד״ המשפחה) הם בסך הכל דרגות שונות של כפיית הערכים שלך על אחרים בלי לשאול לדעתם ובלי להתחשב ברצונם. וזה די נוגד את סט הערכים של ההדיוט שאני" ולזה התייחסתי. אם כפיית ערכים לא נוגדת את סט הערכים שלך, אז אפשר להתעלם מהשאלה הזאת. 4. בהחלט יש הבדל, אבל אם, כמו שאמרת, כפית ערכים נוגדת את סט הערכים שלך, אז כל פסל נוגד (במידה קטנה, אבל נוגד) את סט הערכים שלך. (ובקשר לפרנסי העיר, יש בעיה כשפרנסי העיר מייצגים את הרוב והערכים פוגעים במיעוט, שמעצם היותו מיעוט לא יכול לבחור בפרנסים אחרים) ___ אני בעד להתערב. אבל אני לא מעניין - אני לא חושב שכפיית ערכים היא דבר כל כך רע כל זמן שמדובר בערכים שאני רואה כטובים. |
|
||||
|
||||
_____ אתה בהחלט מעניין :) הדילמה שלי היא כמה גדולה הצפרדע שנסכים לבלוע כדי לכבד את מנהגי האחר הזר. ומה אם לדעת חלק מהאנתרופולוגים הבחירה לקורבן עבור האלים היא כבוד גדול שלו אנשי השבט מייחלים בכל ליבם? ושמבחינת הנבחרים, העינויים הקשים הם הזדמנות פז להוכיח את אומץ הלב? |
|
||||
|
||||
אצלי הצפרדע מאד קטנה, ועוברת הרבה לפני קורבן אדם. והיא כוללת, בין השאר, את מה שאני רואה כחובה מוסרית כן להתערב בדברים כמו חינוך והשכלה (שאני מקווה, יפתורו את הבעיה של האנתרופולוגים). |
|
||||
|
||||
____________________ הדבר הנכון הוא לשרטט את קווי ההתערבות מראש, לפני שמתקינים את המצלמות בכלל. בעיה אחרת היא מה לעשות אם המידע התקבל לא כתוצאה מעיקוב מתוכנן אלא באופן אחר. במצב שאתה מתאר הייתי מציע ללמוד בהיחבא את שפת השבט ומנהגיו ואז לתכנן איזה מופע אורקולי חד פעמי בו האלים יורו להם להפסיק עם השטויות האלה (וגם יודיעו להם שזאת הפעם האחרונה שהם יורדים לאדמה לתת הוראות). בהתאם ל"ברית החדשה" את הילדים אפשר יהיה להמשיך להרוג רק באופן סימבולי, אבל ראש כרוב או משהו דומה יחליף את גולגלתם במורד מדרגות הפירמידה. כפי שאתה רואה, אחרי הצלחתן הפנומנלית של רפורמות הרשכ"ג בדת היהודית אין לו שום בעיה להתערב גם בדתות שהוא בכלל לא מכיר, ובכך הוא מגמד את כל פוסקי הדור שלפניו. |
|
||||
|
||||
זאת בהחלט חשיבה מחוץ לקופסא :) מזכיר קצת סיפור מד״ב חביב מפנטזיה 2000 על מקורו האמיתי של חזון העצמות היבשות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |