בתשובה להפונז, 28/10/20 10:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אני חושב שצריך להיות ברור ללקוח מה הוא קונה." מה ברור למי ומה רלוונטי למי, זה לא ברור. האם משקה שבא מעטיניה של פרה אבל אז פיסטרו אותו, עשו לו ככה וככה, הוסיפו מזה והוציאו מזה - אתה מוזמן להתסכל ברשימת המרכיבים בחלק מהמוצרים הנקראים רשמית "חלב" - ראוי לשם "חלב"? מה שמוגדר רשמית כ"משקה שיבולת שועל" עובד היטב במקום חלב בחלק ממהקשרים של חלב, עבור חלק מהאנשים (אני אוהב אותו מאוד כנוזל בדייסת שיבולת שועל, נניח). בחלק אחר מההקשרים, עבור אנשים אחרים, לא1. בסופו של דבר הויכוח נראה לי טפשי. אני מבין שאתה נפלת פעם אחת עם מוצר שהיה אולי מז'אנר אחר, שהעמיד פני בשר ופנה לאוכלי בשר, ורק רצה לחסוך כסף בחומרי הגלם; אבל (1) אני חושב שפעם שנייה לא היית נופל, ועל נפילות חד פעמיות לא יקום ויפול קו של תעשיית מזון, (2) מתי זה היה? אני מניח שככל שהפופולריות של צמחונות וטבעונות גוברת, משווקי המוצרים הצמחיים ששים להבליט את צמחיותם. אני מאמין שכיום, לרוב מוחלט של הצרכנים שקונים כאלה ברור לחלוטין מה הם קונים, למה, ובאיזו מגירה מנטלית זה מתיישב להם, ולא משנה אם כתוב על העטיפה "חלב" או "המבורגר" או "משקה" או "קציצה בסגנון". אפילו ברמה הרגשית אני חושב שזה שקוף; התמונה משמעותית הרבה יותר. 1פלעח"ב: בדיוק היום אשתי ניסתה לראשונה משקה שיבולת שועל מהז'אנר החדשני שנועד להתקצף היטב עבור קפה הפוך, והיתה מרוצה מאוד מהתוצאה (אחרי מפחי נפש עם חלבים צמחיים מסורתיים יותר). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לשותי החלב ברור לגמרי שהחלב שלהם עבר תהליכי עיבוד ופיסטור (וטוב שכך) למיניהם. ואין מבחינתם שום בעיה שייקרא חלב. לכן זה עומד בקריטריון שלי של מה ברור ללקוח. הוא עדיין קרוב לחלב פרה פי מאה יותר ממשקאות מעובדים של סויה, אורז או שיבולת שועל. אני רק רוצה שכשאני מזמין המבורגר ממסעדה, אדע מראש אם הוא צמחוני או לא. נדמה לי שאפילו לאחרונה, בהמבורגריה מהמצטיינות, חלפו עיני בתפריט על המבורגר עם שם מתחכם, שרק עיון באותיות הקטנות של המנה גילה לי שהוא צמחוני. היה שם רגע חולף שבו יכולתי להזמין אותו, ולאחריו הפתעה קלה כשגיליתי באותיות הקטנות שהוא צמחוני. אז פה זה היה גבולי מבחינתי. אפילו ברמת ההגינות הכלכלית - בשר בקר ראוי לקיצוץ לקציצה עולה הרבה יותר מתערובת פטריות ותרד, איכותית ככל שתהיה. לדרוש מלקוח לשלם מחיר דמוי בשר למצרכים דמויי פטריות זה סוג של חוסר הגינות כלכלית. (מה זה פעלחב?) אני, אחרי שנים של הרגל, הפוך על תחליפי חלב טעים לי לא פחות מעל חלב. כשמכינים אותו כראוי, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרסום לא עצמי חסר בושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביונד עולה למסעדה יותר מבשר נחות בכמות דומה. צא וראה שהן גם מוכרות אותו במחיר גבוה. אני ובני אוכלים ביונד בכמויות מוגזמות, הייתי אומר שבערך שש קציצות לאדם בשבוע ולפעמים יותר. (אני טבעוני והוא קרניסט, אבל די מחבב את מרבית מדמי הבשר שאני מגיש לו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו בדקת לצורך העניין את התפריט של ״סוסו״. המבורגר בשרי במשקל של הביונד נמכר ב-36 ש״ח, לעומת ה-65 שהם גובים על הביונד. המסקנה שלי מכאן היא שהמחיר לא נגזר בכלל מחומרי הגלם. הביונד עצמו עולה למסעדה כ-12 ש״ח, ואני מנחש שבשר הפרה לא עולה להם מחיר שלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שכשיש קהל ספציפי שמוכן לשלם הרבה (כמו שאתה מראה), המחיר יכול להיות מנותק לחלוטין ממחיר מוצרי הבסיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשר נחות מביא להמבורגר נחות. אנחנו מדברים פה על המבורגרים ראויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. בדקתי באיטליז של "זלמן", שנחשב "איכותי", למיטב ידיעתי. בשר טחון עולה לצרכן 89 ש"ח לקילו. ביונד, מנגד, עולה לצרכן 15 ש"ח לרבע פאונד שהם יותר מ-130 ש"ח לקילו. אני מניח שלמסעדה שניהם יהיו זולים יותר, אבל אין סיבה שהיחס לא יישמר. לגבי פטריות: תלוי איזה ומתי. פטריות מלך היער, למשל, עשויות לעלות גם הן בסדר גודל של 100 ש"ח לקילו. והן מצטמצמות מאוד, אז סביר שלקציצה של 100 גרם תצטרך יותר מ-100 גרם פטריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פטריות מצטמצמות מאוד בנפח, פחות במסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פטריות בטיגון או צלייה מאבדות המון מים, להערכתי למעלה מ-50% מהמסה שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתאים למחירים שאני מכיר גם - הבשר. היום אכן ביונד ספציפית מאד יקר, המבורגרים צמחוניים אחרים עשויים ממוצרים יותר זולים. אני גם מניח שבינוד יקר כי א. הוא טכנולוגיה חדשה כרגע ו-ב. יש לו כרגע נפח שוק קטן. עם הזמן נפח השוק שלו יגדל והטכנולוגיה תתיעל, והוא יהפוך לזול יותר משמעותית. לגבי הפטריות - אל תדאג, הם לא משתמשים בפטריות כמהין יקרות ומובחרות או מלכותיות בשביל קציצת המבורגר צמחונית. האמת - במקרה הזה אני אפילו חשוב שבצדק. ממילא אתה לא רוצה שבסוף יהיה לזה טעם של פטריה, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משתמשים בכמהין. כאמור לעיל, הטובות הן פטריות יער (אויסטר) או פטריות מלך היער. בכל מקרה, כבר הראינו שההבדלים במחיר חומר הגלם זניחים ביחס לתוצר הסופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר את זה לכל מוזמני החתונות שמגלים - אחרי שנתנו את הצ'ק - שהאוכל חלבי ולא בשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך זה קשור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה סתם בדיחה (לא מוצלחת כנראה) על האדישות של משלמי מזומנים לרכיבים במזון שלהם. אתה מוזמן להתעלם ממנה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |