|
כשאנחנו מבקשים להזכיר את קיומו של מישהו לשלילה, הפסל מעוצב ככזה. אנדרטאות שמבקשות להזכיר את קורבנות המלחמה לא מציגות גנרלים או את המנהיגים של הצד השני "כדי להזכיר מי אשם", ובטח לא עושות את זה בפוזיציה שמציגה את אותו גנרל/מנהיג כמרשים ובעל און. הן מציגות אנשים בכאב, עולים מחורבן לתקווה וכו'. אני לא חושבת שצריך להרוס פסלים מהסוג הזה - מספיק להרחיק אותם מהמרחב הציבורי ולהציג אותם, או את חלקם, במוזיאון שעוסק באירועי אותה תקופה. מוזיאון, בניגוד לככר העיר או רחבת העיריה, הוא מקום שנועד לעודד חשיבה ביקורתית ויכול לתת מקום בעל משקל לטראומה של קהילת האנשים שהוחזקו כעבדים או צאצאיהם.
הצבת הפסלים אי-אז נועדה לכבד את אותם אנשים. למה הדור הנוכחי מחוייב להחלטה הזו? ועד מתי?
|
|