|
הפסקה האחרונה שלך - מ'אצלנו לא למדו וגו" - כל מילה בסלע. אבל מעבר לכל הפרשנות השכלתנית שלך והאופטימית מדי, אתה מפספס מרכיב - תבלין הבה נאמר - שמכסה ומעצים את הכל. רוגל אלפר מנסח אותו היטב היום בהארץ: "אפשר לקרוא לזה רוע. רשע. זה באוויר. רוע כלפי ילדים קטנים. וכלפי הוריהם. הרוע איננו תופעת לוואי. הוא במזיד: אין תאריך חזרה ללימודים, אין מתווה, והאיום בסגר שלישי מרחף מעל כמו גיליוטינה. מדובר ברצון מרושע לשבור את רוחם. לאמלל. להתעמר. לצרוב בתודעתם את ההכרה שהם לא חשובים. שאפשר לשקר להם, על הכל, כל הזמן. ולהתל בהם. לקחת מהם את העבודה ואת הכבוד, ואת השפיות ואת הבריאות הנפשית. אפשר לשעבד אותם לשלטון לא שפוי שפשוט רוצה ברעתם. זה לא קשור לקורונה. הנגיף הוא אביזר מקרי. זו התייחסות לאזרחי ישראל כחיים תחת כיבוש. הכיבוש חצה את גבולות 67', אל תוך הקו הירוק. אל היהודים החילונים. מערכת החינוך היא עוד היבט בשיטת מקל וגזר ברוטלית, שאין לה שום קשר למגפה. יטען גדעון לוי: זה עוד כלום לעומת מה שעושים לפלסטינים. נכון. ועדיין, זה הרבה מאוד. התייחסות אינסטרומנטלית ושרירותית לבני אדם היא הגדרה טובה למהות הרוע הזה. ומבעד לשרירותיות ולשקרים כבר קשה לראות מציאות." שם.
|
|