|
||||
|
||||
יש עסקת נשק ושיתוף אינטרסים בינלאומי (לא רע כשלעצמו) ויש שלום שכרוך בסיום השליטה על עם אחר ושלילת זכויותיו האזרחיות והריבוניות. הימין משחק בנדמה לי שבסוף (שוב) יתפוצץ לנו ושוב יהיה מי שיצקצק ויגלגל עיניים ואף ימליץ לטבוח באוכלוסיה המתקוממת בשם ה''ביטחון''. המעגל יימשך אבל היי, סכסוך הגבולות עם בחריין והאמירויות נפתר ואין עוד סיכוי שנקיז דם כמו במלחמות שהיו לנו איתם בעבר. |
|
||||
|
||||
ניסיתי לשנות קודם את שם הכותרת וזה התפספס אז הנה השינוי ומשם יש להמשיך בקראית התגובה שלי. |
|
||||
|
||||
המאמר לא עסק בסכסוך ובמחלוקת על ארץ ישראל אלא בהסכמי השלום שהושגו עם מצרים וירדן. בתגובתי האחרונה הבאתי עובדה שמראה שאותן הצקות ולחצים כלפינו של המדינות האלה תוך שהן מנצלות את השלום הפורמלי, למשל החזרת שגריר, כדי להשביע את רצון הציבור שלהם שאינו אוהב אותנו למרות שנות ה''שלום'' המרובות, לא אופייניות למדינות המפרץ שבהן האיש ברחוב לא בהכרח שונא אותנו, ולכן אין בשלום עמן אותן מגרעות שיש בשלום הפורמלי עם מצרים וירדן, שלום שאותו ''קנינו'' במחיר לא קטן. שלום שבו צד אחד נדרש לשלם מחיר כל שהוא לצד השני אינו שלום אמיתי. |
|
||||
|
||||
כאשר אין שיויון בין אלו שעושים שלום, הצד החזק יותר צריך לתת יותר. זה בהחלט שלום כי כל יש שטח כבוש בידי צד אחד זה מהווה מכשול ואבן נגף לנורמליזציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |