|
||||
|
||||
''כשאני צועד ברחוב אני מקפיד לשים מסיכה עוד ממרחק של כמה עשרות מטרים כשאני רואה אדם בודד צועד לעומתי, וכשאני חולף אותו אני גם לפעמים יורד אם אפשר לכביש כדי להתרחק ממנו למרות שיש מסכה עלי.'' גם אני. אם כי אני נוטה לחשוב שזו זהירות-יתר (אבל אני אוכלוסיית סיכון, ואם אני מבין נכון גם אתה). אני חושב שברוב ההפגנות שומרים על זהירות סבירה ביותר (מסכות על כולם, כל הזמן, וריחוק סביר). אני אמשיך בפתיל שלך עם אריק. |
|
||||
|
||||
האם אתה יודע לתפעל את המכשיר הזה? |
|
||||
|
||||
נחמד (-: לא, אני במחנה מחלות הרקע. |
|
||||
|
||||
אגב, המכשיר הזה שהחיוג בו נעשה באמצעות פולסים ולא צלילים, פועל היטב גם בימינו. אצל אחי יש מכשיר כזה (אמנם בצבע לבן), החיוג הוא באמצעות פולסים, וזה עובד. . . עוד שכחתי להעיר שלא כמו כאשר אני עומד הץןא בסופרמרקט, ואז אני ממש חושש לעצמי כפי שתיארתי באחת מתגובותיי, כשאני צועד ברחוב ונוקט בצעדים הקיצוניים האלה, אני פחות פוחד, ועיקר מטרתי היא אזרחות טובה. כלומר, לעשות כמיטב כוחי למען אי הפצת המחלה. |
|
||||
|
||||
''עומד בתור בסופרמרקט'' |
|
||||
|
||||
כנ''ל, לפסקה השנייה שלך (חוץ מזה שאני לא הולך לסופרמרקט. לפני הקורונה היו לפעמים נסיבות שהייתי הולך, בערך פעם בשנה, והייתי מרגיש מלוכלך.) |
|
||||
|
||||
או לחילופין, האם אתה יודע איזה ריח יש לביצים מקוקלות? נראה לי שזה עוד משהו ששכ"ג יכול להוסיף לאוסף המאובנים הלשוניים שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |