|
||||
|
||||
כמו שאומר שיר ישן על העיירה הבוערת ''בעלז''. מתנהלים כמו בעיירה גלותית. הצרה ששאר האזרחים ניפגעים או יפגעו בגלל הנצחת המגיפה חודשים רבים. |
|
||||
|
||||
* צ"ל בעלז * בעלז אינה "העיירה הבוערת" זה שיר אחר. שני השירים הנ"ל מושמעים בצמידות, למשל ביום הזכרון לשואה, לכן התבלבלתי. בנוסף בהסברים על השיר "עיירתי בעלז" מסתבר שכלל לא ברור שהשיר ניכתב על העיירה של חסידות בעלז אלא על עיירה אחרת ששמה דומה. כל זאת משום שהשיר אינו שיר עממי (כפי שהשתמע לכאורה) אלא שיר למחזה שניכתב בארצות הברית על ידי מחברים שלא הכירו את אף אחת משתי העיירות. |
|
||||
|
||||
אכן – השחקנים הראשיים היו במקור מבלצי שבבסרביה. |
|
||||
|
||||
אני ממש מופתע. הייתי לגמרי בטוח שגם "עיירתי בעלז" כמו "העיירה בוערת"נכתב ע"י המשורר והפזמונאי העממי הגדול מרדכי גבירטיג (שהיה בכלל מקרקוב). יש נטיה לשכוח שעד מלה"ע ה-II, היה מרכז גדול מאוד של תרבות אידישאית בארה"ב. המרכז הזה התפרש על עיתונות, ספרות, שירה, מוזיקה, תיאטרון, בידור קל וקולנוע. בתוך עשור אחד לא נותר מן המרכז הזה דבר מלבד זכרונות השמורים במוזיאונים ובארכיבים. האינטגרציה המלאה של יהדות ארה"ב במולדת החדשה, מוסדות החינוך בשפה האנגלית וגם ההבנה שלהיות יהודי זה לא מציאה גדולה במאה ה-20, כנראה עשו את שלהם. ולנו לא נותר אלא לתמוה על ההבדלים שבין ארה"ב לישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |