 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מערבב פה שני דברים שונים. העובדה שהמוסר הוא אישי, ושיכול להיות אדם שמחזיק לבדו בתורת מוסר מסוימת, אינה שוללת את זה שאותה תורת מוסר עשויה לראות עצמה, מבחינה נורמטיבית, ככזו ש*צריכה* לחייב את כולם. בגלל זה הסכמנו (גם אני וגם ירדן, נראה לי) שמוסר מתייחס להחלטות בהקשר חברתי, אבל המוסר עצמו יכול להיות אישי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למילה ''עץ'' (או כל מילה אחרת) אכן יכול להיות שימוש אישי בניואנסים רבים ושונים. המילה עץ היא עדיין לא דבר אישי. דין מילה כדין תורת מוסר (באנלוגיה כמובן, זה לא טיעון). כמו שאין מילים אישיות אין תורות מוסר אישיות. אני לא חושב שאני מערבב פה דבר. אך רב המוסכם ביננו על הלא מוסכם, הויכוח הוא טרמינולוגי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |