בתשובה לדובי קננגיסר, 12/06/02 11:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"האם אני צריך להתמודד עם הדילמה האם הזהות שלי היא שלי או של ההורים שלי? האם לתאומים יש משברי זהות כשהם לא יודעים אם הם עצמם או אחיהם?" כן. כן. (צא ולמד איזו תחרות סמויה\גלויה יש בין תאומים. תפוס שיחה עם הורה לתאומים ואז תדבר אחרת) אני עדיין חושב שתכונות אינן מוכתבות *רק* ע"י גנים, אבל, זה לא אומר שאיני מייחס לגנים חשיבות בהתהוותה של תכונה. ככול שהגנטיקה של אדם תהיה יותר מושכלת ומודעת, יוותר לו פחות מרווח להרגיש מיוחד, שהוא התוצר של נסיבות יחודיות ואקראיות. נו, והתאומה השניה? פנויה? : ) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר שני זוגות של תאומות, למיטב ידיעתי אין תחרות ביניהן יותר משהייתה בין אחי לאחותי (שביניהם מפרידות כשנתיים, בניגוד אלי, שנולדתי יותר משלוש שנים אחרי אחי, ולכן אני מרוחק יותר - למרות שגם כך הייתה תחרות ביני לבין אחי ואחותי). ואופן יותר ברור - אני לא חושב שיש הבדל בין התחרות שבין תאומים זהים לבין התחרות שבין תאומים לא-זהים. התחרות נובעת מכך שמדובר בשני ילדים בני אותו גיל שמתחרים בתחרות ישירה על משאבים זהים בסביבתם (יחס של ההורים, של בני גילם ושל אנשים אחרים בסביבה). כל אדם ירגיש מיוחד. אני לא חושב שהאקראיות משחקת תפקיד כאן. אני יודע שעד גיל 13 בערך אני לא הייתי מודע למידה שהאקראיות שיחקה תפקיד בהיווצרותי. עד היום זה משהו שקצת קשה לתפוס. לאחרונה גיליתי שהורי שקלו ברצינות לעבור לארה"ב באמצע שנות ה-70. תגובתי המיידית היא לחשוב על כך שיכולתי להיוולד בארה"ב. כמובן ברור שאם הם היו עושים את המהלך הזה, דברים היו משתנים, ואם בכלל היה נולד להם ילד שלישי, זה לא הייתי אני אלא מישהו אחר לגמרי. אבל קשה לחשוב ככה אינטואיטיבית. כרגע, גם הראשונה פנויה, אבל אני מעדיף לא לדבר על זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |