בתשובה לאריק, 30/09/20 13:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צ'יטי צ'יטי ופטר הגיעו גם בתקליטייה שלי, אבל פוגי היה הראשון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך אשכרה רק להושיט את היד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר שאמנות עטיפות התקליטים גם היא נכחדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במעבר מוויניל לקומפקט דיסק הנדל"ן הגרפי הצטמצם מ-30x30 ס"מ ל-12x12 ס"מ. במעבר הגדול הבא, לסטרימינג, ירדנו תכל'ס לאפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, אבל האם עכשיו צורך בייצוג גרפי לכל סינגל עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לא הבנתי את השאלה אפילו ברמת התחביר. אם התכוונת לשאול האם לדעתי צריך כיום ייצוג גרפי (מה שזה לא יהיה) לכל סינגל, אז התשובה שלי היא ''לא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שצפריר ניסה להגיד שהרעיון של "אלבום" (ולא משנה המדיום שדרכו הוא מופץ) כדרך ליצור ולהפיץ מוזיקה נעלם (או הולך ונעלם) וכיום מוזיקאים מוציאים "סינגלים" בלי להרגיש צורך לקבץ את היצירות שלהם. בהנתן שזה המצב, האם המנהג של יצירת גרפיקה לאלבום, עדיין נחוץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה האם צריך גרפיקה למוצר בהנחה שהוא כבר לא קיים נשמעת קצת רטורית. אבל למרבה הפלא הפורמט הזה עדיין לא נעלם מהעולם, עד כמה שהבנתי מגיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי למצוי ולא לרצוי: איך שומעים מוזיקה. לרוב: מול נגן שיש לו איזשהו שטח להצגת ייצוג של התוכן. רוב הזמן הנגן אולי לא מול העיניים, אבל הוא מספיק זמן מול העיניים כדי שייצוג כזה יהיה משמעותי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |