|
||||
|
||||
אבל פח אשפה כשלעצמו מגיע מהחומר פח. |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק: פח זבל: כלי פח לאיסוף זבל. היום יש אצלנו פלסטיק אשפה, פלסטיק פלסטיק (אריזות) ופלסטיק זבל. |
|
||||
|
||||
פעח"ב: תגובה 190712 |
|
||||
|
||||
בתור מי שחרד למורשת שלו, אנקוט בפעולת פעח"ב רקורסיבית ואציין שאני הוא הראשון להשתמש באייל בראשי התיבות פעח"ב. |
|
||||
|
||||
אההל''ב ב''אההל''ב'', והנה גם לי תהיה מורשת ברשת. |
|
||||
|
||||
יפה! וגם אצלך, רקורסיבית. |
|
||||
|
||||
אז אנחנו בעצם זורקים זבל פלסטיק לתוך שקיות זבל פלסטיק שנמצאות בתוך פח זבל יעודי לפלסטיק שאיננו מפח אלא מפלסטיק? |
|
||||
|
||||
מהו בעצם זֶבֶל, ולמה שמים אותו בפח? "בתעשיית הזבל, כלומר הדשן. לפני שמכוניות החליפו את הסוסים והחמורים — ולפני שדשן כימי החליף את הדשן האורגני — היתה לתעשיית הזבל נוכחות משמעותית בחיי היום־יום. עובדי זבל היו אוספים אותו בפחים מהערים, ומוכרים אותם לחקלאים שהיו מרוקנים את תכולתם בשדות. פחי זבל־דשן אלו היו מראה נפוץ הן בעיר והן בכפר." "פחי אשפה, כלומר פחים שבהם זורקים פסולת, צצו בערים מעט אחרי פחי הזבל. באותם ימים היתה הרבה פחות פסולת מאשר בימינו, ואותה נהגו להשליך פשוט לחצר." "אף שהיתה הבחנה פורמלית בין פח זבל לפח אשפה, הציבור התרגל לקרוא לשניהם "פח זבל". בחלוף השנים החלו להשליך בפחי הזבל רק אשפה, שהחלה להיקרא "זבל"." כיוון שמי שייצר פחים הוא הפחח, כנראה שהם נקראו על שם החומר. האפשרות השניה- פח התנ"כי, במובן מלכודת, לא מתאימה. |
|
||||
|
||||
אז יפה, ''פח זבל'' שינה את המשמעות הנפוצה גם של ''פח'' וגם של ''זבל''. |
|
||||
|
||||
גם בתנ''ך מופיע פח לא רק במובן של מלכודת אלא גם במובן של מתכת מעובדת לכדי משטח דק, ''ריקועי פחים ציפוי למזבח''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |