|
||||
|
||||
אני רוצה להכניס כאן מילה שאולי נשמע בזמן הקרוב יותר ויותר - דגרדציה. עד לא מזמן היתה בעיה להסביר לאנשים מדוע מערכת בתי החולים בישראל נמצאת במצב רע. אחת מתוצאות הקורונה היא שהיום יותר ויותר אנשים מתארים את מערכת הבריאות הישראלית כמערכת בריאות מורעבת. עכשיו מדברים על קריסה. בתי החולים בישראל לא יקרסו, מפני שהם קרסו כבר לפני זמן רב. הם קרסו ביום בו הוצבה מיטת חולים במסדרון ונשארה שם. במונח דגרדציה משתמשים באלגוריתמים מסויימים העשויים להתמודד גם עם מצבים שאינם יכולים לתת להם מענה מלא. במונח דגרדציה מציינים שגם בתנאי עומס שאי אפשר לעמוד בו, המערכת תמשיך לתפקד אבל ביצועיה ילכו וידרדרו. מרבים חדבר על סכנה של הידרדרות הטיפול בגלל העומס. מה שלא אומרים הוא שזו לא סכנה. זה המצב, כבר עכשיו. כאשר מקימים מחלקות קורונה חדשות וכאשר מוסיפים מיטות קורונה, אי אפשר לייצר צוותים חדשים במקביל. רוב הצמיחה במח' הקורונה היא על חשבון מחלקות אחרות. סגל וכ''א המוקצים לטפל בחולי קורונה נלקחים ממחלקות אחרות. ניתוחים וטיפולים מתבטלים. עודף התמותה שלא ידענו בגל הראשון, מתחיל עכשיו לתת את אותותיו. מתי קורונה עכשיו ומתים ממחלות אחרות בעתיד. מכשירי הנשמה שהיו נשלחים לתיקון או לשיפוץ, ממשיכים לשרת חולים, כי אין להם תחליף ורמת הצוות המפעיל אותם הולכת ויורדת. וכל זה עוד לפני שהגענו לגבול הספיקה. השלב הבא הוא דחיית חולים קלים לטיפול בבית, מה שיתבטא בגידול תמותה גם בתוך בתי החולים וגם בקרב החולים הקלים. אל תצפו ליום אחד בו יודיעו שהגענו לגבול הספיקה אם זה יקרה זה יהיה בעיקר החלטה מנהלית. אף אחד לא צריך להודיע שבתי החולים שלנו במשבר. הם במשבר כבר עתה ואפאחד עוד לא הודיע על כך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |