|
אני הייתי אומר שמתוך עשרה קבין אשמה הממשלה לוקחת משהו כמו שבע, והציבור שלושה (והציבור היהודי הלא חרדי לא פחות מאחד). שלושה זה אולי לא הרבה, אבל לא זניח כמו שיכול להצטייר מהתגובות של הפונז ושלך1. למרות כל הזלזול המוצדק בהחלטות הממשלה, ולמרות שהוא גורר זלזול כללי ב-איך נאמר זאת, הסדר הטוב - אני חושב שרוב גדול של הציבור יודע שלעטות מסכה בתוך החנות, ולדרוש מהסובבים לעטות, למרות שאלו הנחיות של הממשלה זה במקרה גם מוצדק; וכנ"ל להימנע מהתקהלות. ובכל זאת רבים מתוכם לא עוטים, וכן מתקהלים (רק הפעם!) בגלל כניעה להרגלים, לסמוך, ולאגואיזם קצר טווח. זה שהחלטות הממשלה הן חרטא זה לכל היותר עוד תירוץ שאנשים אומרים לעצמם ולאחרים, אבל אם הוא לא היה, היו תירוצים אחרים. ממשלה אידיאלית היתה יכולה לשפר את התנהגות הציבור בעזרת אכיפה, חינוך ודוגמה אישית, אבל אני מעז לנחש שהתרבות והמנטליות הישראלית הופכות את המשימה הזו לקשה יותר מאצל הרבה תרבויות ומנטליויות (מנטלייויות?) אחרות.
1 נראה כאילו אני טוען שיש לי מספר שמוכיח שאתה והפונז טועים, ולא היא; הרי זה מספר שמצצתי מן האצבע, ואתם יכולים לטעון באותה מידה שזה תשע וחצי - חצי. הנקודה שלי היא רק שלדעתי, המנומקת מאוד חלקית, אשמת הציבור ממש לא זניחה.
|
|