בתשובה להיא, 04/09/20 19:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם ישראלים ידועים כנוזפים לפעמים בישראלים אחרים, בסיטואציות שבהן בני תרבויות אחרות (אמריקאים?) לא יעשו זאת. התיאור שלך של "הגרמני הנוזף" נשמע לי מאוד ישראלי - אבל אולי זה רק כי תיארת מאוד בקצרה. האם את יכולה לתת סימנים בגרמני הנוזף לעומת הישראלי הנוזף? לנמק מדוע הנוזפנות שאת מגלה אצלך היא גרמנית ולא ישראלית? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סימנים: אם הוא נוזף - הוא ישראלי, אם הוא Zurechtweisend - הוא גרמני. (ולכבוד הבדיחה העתיקה - האם יש הבדל בין גרמני נוזף לבין גרמניה נוזפת?). אנקדוטה משלי - במסעותי בעולם (פעם היו כאלה), הופתעתי לגלות עד כמה יש דמיון בהתנהגות ובאופן השיחה בין ישראלים לגרמנים1, יותר מאשר לאנגלים או אמריקאים. 1 כמובן, מדובר בכאלה שמתיירים, בדגימת חסר וכל ההסתייגויות הנדרשות. אבל כתבתי שזה אנקדוטלי מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה אנקדוטה משלי, שקצת מביכה בסטריאוטיפיות שלה: פעם אחת בפטגוניה טיפסתי עם חבורה קטנה של ישראלים לאגם שנמצא בבסיס של הר פיץ רוי. הגענו מאוחר קצת, התעכבנו והתוצאה היתה שהתחלנו את הירידה כשהשמש כבר כמעט שקעה. הגענו למחנה של מטפסי הרים; החבר'ה האלה מגיעים לשם וממתינים למזג אוויר מתאים לטפס על ההר, לפעמים במשך כמה שבועות, ולפעמים הם גם נאלצים לחזור הביתה בלי לטפס. כשהגענו לשם היינו צריכים כדי להגיע לרכב ללכת עוד כארבעה-חמישה ק"מ בשבילים לא תמיד מסומנים ובחשכה הולכת ויורדת, ללא אמצעי תאורה כלשהם וללא ביגוד מתאים לשהיית לילה בחוץ. הערכת מצב מהירה הביאה אתנו למסקנה שמוטב להשאר במחנה הזה ולהמשיך בבוקר. במחנה היתה בקתה, או יותר נכון מחסה (אם אפשר לקרוא לדבר הזה כך) - refugio בספרדית ואליו נכנסנו. שם ישבו קבוצה של מטפסי הרים גרמנים ושיחקו קלפים. הם ניסו לשכנע אותנו לרדת מההר בכל זאת, הסבירו לנו שפשוט למצוא את השביל, שהם עצמם היו מסוגלים להגיע תוך ארבעים דקות וכן הלאה. העדפנו להשאר וניסינו להתמקם בבקתה. עם ירידת החושך הקור הלך וגבר. אני הייתי מצויד בז'קט פליס טוב, אבל לשניים מאתנו היו רק ז'קטים דקים למדי. גרוע מכך, חלק מהבגדים נרטבו בחציית נחלים. שאלנו את הגרמנים אם יש להם במקרה גרביים יבשים, וקיבלנו תשובה שלילית. מאוחר יותר אמרה לנו אחת מבנות החבורה שהבינה מעט גרמנית שאחד מהם חשב לתת לנו גרביים, אבל אחר אמר לו "עזוב. הם לא שמעו לי כשאמרתי להם לרדת מההר, שיאכלו מה שבישלו". דחפנו שקיות סופר לתוך הבגדים ועטפנו בהן את הגפיים, הגרמנים סיימו לשחק והלכו לאוהלים ואנחנו ניסינו לישון בקור. באמצע הלילה פתאום נפתחה דלת המחסה וחבורה של אנגלים נכנסה פנימה. התברר שהם שמעו עלינו מהגרמנים והחליטו שלא יעלה על הדעת שחבורת מטיילים תישן במחסה הזה ללא בגדים וציוד. הם חילקו אותנו בין האוהלים שלהם ונתנו לנו מזרנים וציוד חימום אישי. אלה שהיו אתי באוהל גם השקו אותי בוויסקי (לא בלי שלל קללות על הוויסקי הארגנטינאי העלוב) ושוחחו אתי עמוק לתוך הלילה על הסכסוך הערבי-ישראלי ותחושת האחריות שלהם לגביו. בבוקר נפרדנו בהחלפת אימיילים, הם המשיכו לחכות למזג אוויר טוב (כיאה לבריטים מתורגלים היטב) ואנחנו ירדנו מההר. זו אמנם רק אנקדוטה, אבל בריטניה זכתה אצלי לכמה וכמה נקודות זכות בלילה ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, יש לי כל כך הרבה פאנצ'ים לסיפור הזה שיגרמו ל-PC שלי להאדים, אז אני אשתוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגישים אחריות על הסכסוך? חבל מאוד שהם לא לוחצים עלינו לסיים את הכיבוש. וכאן חסרה גם הנוזפנות הגרמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם יש הבדל בין גרמני נוזף לבין גרמניה נוזפת?" נדמה לי שכן. מהנסיון שלי גרמניות תזרוקנה יותר הערות לאנשים זרים. "יופי!" סרקסטי כשמישהו עובר איזשהם כללים. ובאופן כללי, יותר הערות עוקצניות ותקיעת מבטים במעשים שלא נוגעים להן באופן ישיר. כך נדמה לי, לפחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אתם צריכים לעזור לי באיתור נתוני היסוד של הנזיפה הישראלית. מה מקורה? במה היא מתאפיינת? להלן הירהורים ראשוניים בנושא: ישראלים נוזפים לעיתים במי שחוצה את הכביש באור אדום. גרמנים יינזפו בו/בה על זה שהוא/היא עושה זאת בפני ילדים ומדגמנ/ת התנהגות גרועה. התופעה הזאת בעצם סותרת תחושה סובייקטיבית שלי: שכשישראלים נוזפים בי הם מסמנים את שייכותי לשבט, וכשגרמנים עושים זאת הם מסמנים כללים וחוקים. ומכאן כנראה נובעת הטענה שלי שהתגרמנתי. כשגרתי בישראל הייתי נוזפת כשחשבתי שמישהו לא מתנהג בסדר, כאן, אם אני נוזפת, זה בשם ספר הכללים. כלומר, פעם כשהייתי מתלוננת על רעש, הייתי מסבירה שזה מפריע, כיום אני ישר שולפת את השעות המותרות לכך בחוק. עוד אספקט: הרבה מאוד מהנזיפות הגרמניות כלפי זרים נעשות בשקט, לפעמים ללא מבט, לפעמים גם ללא מילים, פשוט בשפת גוף (כאמור, מבטים רושפים). לפעמים הנזיפות יגיעו בדרך עקיפה, בזריקת הערה בנושא למישהו שלישי. נדמה לי שבישראל, אם אתה נוזף, אתה גם מוכן להתעמתות רבתי. לכן לפעמים הנזיפה תתבטא כבר בצעקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אישית אני לא מספיק רגיש לנזיפות ישראליות כדי בכלל לזכור מספר משמעותי של כאלה או לעשות עליהן הכללות. אשאיר לאחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה יש כמה אוצרות. הדברים המתוארים שם דווקא לא כל כך מאפיינים ישראלים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוטיב אחד שחוזר שם זה שהם נוזפים בכל מי שלא מדבר גרמנית. מבלי שהם יודעים אם הננזף תושב או מהגר או תייר - "פה גרמניה, דבר גרמנית!" זה משהו שקצת קשה לי לדמיין שיקרה בישראל, אבל אולי אני מנותק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה זה קורה? בברלין לא חוויתי דבר כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברלין זה לא גרמניה. בקבוצת "הגרמני הנוזף" בפייסבוק אליה קישרתי אתה יכול למצוא עשרות דוגמאות. הנה ציטוט של אחת מהן: "אישה פונה אלי בגרמנית ומבקשת עזרה בהכוונה, אני עונה באנגלית ואומרת שאני לא דוברת גרמנית אבל אשמח לעזור. ננזפת כי בגרמניה מדברים גרמנית" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קורה גם בברלין. אבל זו לא חוכמה. התלונה על כך שאינך מדבר את השפה המקומית משותפת לאיטלקים, צרפתים, אמריקאים ועוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, גם מנסיוני האנקדוטלי: כשביקרתי בצרפת לראשונה, למדתי תוך ימים ספורים שתגובות המקומיים לשאלות מאד השתפרו כשפניתי אליהם בצרפתית רצוצה ברמה של 2 יחידות בגרות, ואז יכולתי לעבור לאנגלית וזה כבר היה בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי זה היה? מביקוריי בפריז בשנים האחרונות המקומיים לא מסתייגים מאנגלית וגם יודעים אותה טוב יותר מלפני 30-40 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים לומר, אבל נרמוז שזה היה באלף הקודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הייתי באלף הקודם וחוויתי את אותם דברים אבל כאמור הייתי גם בשנים האחרונות ועכשיו זה לא כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא נותר אלא לומר שאפו, סה טרה בון, א ויו ל-פראנס! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אירופאים יכולים להיות קנאים וגאוותניים למדי כשמדובר בשפה שלהם. הכי מצחיק שאני מכיר כאלה שזה קרה להם בחנות שנמצאת בתוך שדה התעופה. מצופה מאדם שהרגע נחת, אולי בכלל הוא בקונקשן, לדבר בשפה המקומית. בשדה התעופה של ספרד למשל אף אחד לא מדבר אנגלית, אפילו לא קצת, בחיי שאני לא מבין איך מאפשרים את זה. אמריקאים? בטח שלא בניו יורק או מקומות כאלה, אולי בדרום העמוק? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |