בתשובה לשוקי שמאל, 03/09/20 11:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לרוב השאלות שלך אין לי תשובה. רק לאחת אני יכול לענות במידה מסויימת של בטחון, ואולי מהתשובה תוכל להסיק על תשובות לכמה שאלות נוספות: >> מה הוא המודל הכלכלי של חיסון כזה? מודל כלכלי נחשק ביותר. אתמול הסברתי לבן האמצעי כך- המטרה של חברות התרופות היא להרוויח כסף. את התרופות קונים אנשים חולים. חברות התרופות רוצות שהלקוחות ימשיכו לקנות את התרופות לאורך זמן. לכן המטרה של חברות התרופות היא לא למכור תרופה שמבריאה את החולה (כי אז הוא יפסיק לקנות), אלא תרופה שרק משמרת אותו חולה בלי למות (ואז הוא לקוח שבוי לאורך זמן). המחלות הכרוניות הן מכרה הזהב של חברות התרופות, לא האנטיביוטיקה. לדוגמה- תרופות מאריכות חיים בסרטן שבולמות את מהלך המחלה בלי להחזיר אותו לאחור. תרופות שמאזנות ל"ד גבוה אך מטפלות בסימפטום בלבד. תרופות לסוכרת (שוב- רק לאזן את הסימפטום המרכזי). קוקטייל התרופות לאיידס שהופך אותה- הפלא ופלא- למחלה כרונית (<תגובה 724798 מאתמול). אין טעם להשקיע במו"פ לתרופה שתתקן את המצב של ל"ד גבוה, כי זה יהיה להרוג את התרנגולת שמטילה ביצי זהב. לכן דווקא חיסון לא מלא, שצריך לחזור עליו כל שנה, הוא המודל העסקי הנחשק. אנחנו רואים שלמרות הכשלון הכלכלי שהסב המרוץ לחיסון האבולה, ההשתתפות של גופים למטרות רווח במירוץ לחיסון הקוביד היא נרחבת מאוד. אני סומך עליהם שיש להם מודל כלכלי שתומך בזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין זה אני מניח שאתה צודק. השאלה היא האם הממשלות במידה והן נבחרות ומייצגות את צרכי הציבור צריכות לשלם את החשבונות? אם הקורונה לאט אבל בטוח, מנקה את החברה שלנו מן הזקנים והחולים, ואם יתברר שהחיסונים לא יכולים לשנות את התהליך הזה, מדוע לשלם כסף ציבורי בעד חיסונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאני לא עונה לשאלה רטורית. כי הכח של תאגידים בדור האחרון הולך וגובר על זה של משקי הבית וממשלות, והאיזון בין שלשת קדקדי המשק האלה הופר. תגובה 630066 תגובה 656621 תגובה 675976 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברות התרופות בארצות הברית חטפו עכשיו תביעת ענק עם האופיאטים. חברה אחת או שתיים קרסו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חברת פרדו1, הרשע המקורי והראשי, נכנסה להסדר נושים בשווי 10-12 מיליארד דולר. היה להם יותר משתלם ככה. אף אדם לא נשא באחריות אישית עדיין. וזה אחרי שהבעלים משכו 10 מיליארד דולר מהחברה בעשר השנים הקודמות. כל החברות האחרות, גם גדולות יותר מפרדו, משתתפות כל אחת בכמה עשרות מיליוני דולרים. 2. קל יותר לרדוף אחרי חברה פרטית. השווה מה עשו לברני מיידוף לעומת מה עשו לגולדמן זקס ולוולס פארגו. 3. זה כסף קטן לעומת הנזק. עלות הטיפולים במתמכרי האופיאדים בשלוש השנים 2015-2018 בלבד הוערכה ב 205 מיליארד דולר, וזה בכלל לפני שסופרים חיי אדם. 4. וזה אחרי שמאות אלפי אנשים מתו ממנת יתר במשך עשרים ומשהו שנה שהתרופות הממכרות האלה משווקות, ו 13 שנה אחרי שהתחילו כבר לנפנף חזק דגלים אדומים מול הפרצוף של רשויות הפיקוח. __________ 1 Purdue Pharma [Wikipedia] חברה פרטית של משפחה יהודית, אלא מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה אחרת: המו״פ הוא החלק היקר. אם אפשר למצוא דרך אחרת לממן את המו״פ, אז אפשר להסתפק ברווחים די צנועים מהתרופה. נראה לי שיש עכשיו לא מעט מקורות מימון לתרופות למגפה (ממשלות ומשקיעים פרטיים). מעבר לכ, זירוז ההליכים מוריד גם הוא את עלויות הפיתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש החברות המובילות במרוץ כרגע קיבלו מימון של יותר ממליארד דולר כל אחת מממשלות שונות. דומני שפייזר הגרמנית מתקרבת לשני מיליארד. אגב, כמעט מתחת לרדאר עברה הידיעה שגם המכון הביולוגי יתחיל את שלב 3 "אחרי החגים". לו הייתי רוני גמזו הייתי מאפשר לתלמידי ישיבה שיתנדבו לשלב זה לחזור ללימודים לאלתר, בלי קפסולות ובלי מסכות, ובכך גורף כמה וכמה יתרונות במקביל: גם כמות המתנדבים שבטח יקפצו על המציאה וגם הימצאותם בתנאים מעודדי הדבקה יכולים לקצר את השלב הזה, ומבחינתם שלהם זאת הזדמנות פז להמנע מביטול תורה *תוך כדי הבאת תועלת* לציבור הרחב, זה שמממן אותם במשך שנים, לשם שינוי. גם אם זה לא יפתח עבורם את שערי גן עדן משום מה (כידוע נפלאות הן דרכי השי"ת) לפחות זה יעניק להם נקודות זכות בעולם הזה. שנים הם טוענים שהם שלימוד התורה שלהם מגן עלינו, הנה יש להם הזדמנות לממש את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלום החיסון של החבורה מכתריאלבקה באצבע הגליל המחסנת תרנגולות משפעת עופות? צריך באמת להפסיק עם הבדיחה הזו של המכון הביולוגי. למכון בנס ציונה אין לא את היכולת ולא את המשאבים לייצר חיסון נגד הקורונה. לייצר חיסון במעבדה זה כנראה לא "חכמה" כל כך נדירה. אחרת, לא היו יותר ממאה חברות ברחבי העולם שעוסקות בכך. (זה שאני ואתה לא יודעים לייצר אופניים במחסן הביתי שלנו, אינה מלמדת שייצור אופניים ראוי לפרס נובל). הבעיה הראשונה היא, גיוס משאבים להקמת ייצור תעשייתי אפילו בקנ"מ של הצרכים הלאומיים שלנו ושכל הסיכויים הם שהוא לא ייצר דבר מלבד הפסדים. הבעיה השנייה היא היכולת לנהל ולעמוד בתהליכים הארוכים והמפרכים מול הממסדי הבירוקרטיים המפקחים על בדיקת ואישור תרופות. כאשר מול עיניך מתרחשת הפארסה המקאברית הפורשת לעיניך עד כמה התנוונו היכולות הניהוליות והשלטוניות בישראל, אתה רוצה להמר על נוקיה פינלנדית חדשה שתקום בין מכון וייצמן למכון הוולקני? הבה נניח, שבאחד מן הצריפים של המכון, יושב הזוכה הבא של פרס הנובל, שיש במוחו חיסון לקורונה שאינו נופל באיכותו מן החיסונים של מודרנה, אוקספורד או פוטין. המכון יכל במקרה זה להתקשר לאחד מן התאגידים הפארמצטיים הגדולים בעולם ולהגיע להסכם שיבטיח את קיום המכון לפחות לכמה שנים טובות. בשביל זה הוא לא צריך לא את אילנה דיין ולא את הוזיר הפורימי של משרד המדע. ברור לגמרי שמטרת הפרסומים האלו היא לומר "הי, גם אנחנו כאן" ולהבטיח המשך תמיכה כספית ציבורית אם וכאשר יהיה למדינת ישראל תקציב מסודר. בינתיים אין טעם לבלבל את דעת הציבור בתקוות שווא ובלבולי מוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |