|
||||
|
||||
בהערה התכוונת "כמעט מיליון מתים", נכון? בכל אופן, אני לגמרי שותף לאכזבה שלך. בתחילת המגיפה חשבתי שהיא תקפה אותנו בזמן יחסית נוח - שהמחקר והטכנולוגיה מספיק מפותחים, ונוכל לתת לה נוק-אאוט די מהר. אז חשבתי. |
|
||||
|
||||
אני זוכר שבתחילת המשבר נתניהו אמר שהורה למכון הביולוגי להתחיל בפיתוח חיסון, אבל הוא לא אמר מה הציפיות שלו מהפיתוח הזה מבחינת לוחות הזמנים. אז לא היה לי מושג מה המשמעות של פיתוח חיסון, וחשבתי שכיוון שראש הממשלה בכבודו ובעצמו הורה לפתח חיסון הרי שתוך חודשיים שלושה אולי כבר נוכל לחסן את כל האוכלוסייה ונפתור את הבעיה הזאת. אבל הקורונה למדה אותנו (או לפחות אותי), מה המשמעות של פיתוח חיסון, על כל השלבים, והתברר לי שמדובר בתהליך של שלוקח יותר משנה. העוסקים בכך ידעו זאת בוודאי כל הזמן. בשבילם לא היה בכך שום חדש. לכן איני מאוכזב. למחלת האיידס, למשל, לא נמצא חיסון בכלל, וזה אולי מצביע על כשל יותר גדול במדע הרפואה. וגם עם מחלת הסרטן מתמודדת הרפואה שנים רבות ובכל זאת עדיין לא מצאה פתרון ממש מניח את הדעת. לא דווקא מחלת הקורונה היא זו שחושפת את חסרונות הרפואה המודרנית. |
|
||||
|
||||
רק לפני כמה שנים פרצה מגפת אבולה במערב אפריקה. די מהר התבררו דרכי הפצתה ופותחו דרכים לטיפול בחולים עם סיכון מינימלי לאנשי הצוות הרפואי. כמוכן החלו גם מאמצים לפיתוח טיפולים חיסונים. ואמנם כעבור כשנה כבר היו חיסונים (בתחילה ניסיוניים). בגל הנוכחי של האבולה בקונגו כבר יש חיסונים שעובדים (אם לא מנסים להרוג את אנשי הצוות הרפואיים שבאים לחלק אותם). איידס, כמו שפעת, הוא מחלה שקשה לפתח לה חיסון בגלל שהנגיף משנה כל הזמן את פניו (אבל יש עכשיו כמה קבוצות שנמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח כללי לשפעת. אחת מהן היא קבוצה ישראלית שנדמה לי שבימים אילו צריכה לסיים את השלב השלישי של הניסויים הקליניים). סרטן אינה מחלה אחת אלא אוסף שלם של מחלות. יש התקדמות עקבית בכל מיני חזיתות. החל ממניעה (הורדת עישון, אזבסט, חיסון פפילומה, ועוד הרבה), גילוי מוקדם יותר וגם שיפור מתמשך בטיפולים. |
|
||||
|
||||
יש שתי סיבות הקודמות לקושי הבעיה המדעית לכך שעד היום אין חיסון נגד אבולה. הסיבה השנייה היא שלחולים באבולה אין כסף לשלם בעבור פיתוח החיסון. הסיבה הראשונה היא שוירוס האבולה אינו ממש ''מוצלח''. הוא קטלני מדי ומוציא את הנדבקים בו די מהר מכלל פעולה, כך שאינם יכולים להדביק הרבה אחרים (מה שקוראים מקדם הפצה נמוך). בגלל שתי הסיבות האלו, קשה למשקיף ההדיוט לדעת אם פיתוח חיסון לאבולה הוא בעיה מדעית גדולה או קטנה. |
|
||||
|
||||
טעיתי קצת בלוחות הזמנים, אבל בהחלט יש חיסונים: שניים שכבר אושרו ועוד כמה בפיתוח. |
|
||||
|
||||
כדאי אבל לציין שלאיידס יש מזה כבר טיפול תרופתי שלפחות עבור אדם מערבי לא עני במיוחד יהפוך אותה למחלה כרונית ולא קטלנית. אני הייתי אומר שזו התקדמות יפה. |
|
||||
|
||||
לפתח חיסון תוך שנה זה דווקא הישג יפה, אני חושב. נקווה שזה אכן יקרה. אבל האכזבה שלי היא (גם) מפערים בהבנה הבסיסית של המגיפה: מסכות עוזרות או לא? אם כן, באיזו מידה? ילדים נדבקים ומדביקים כמו מבוגרים או לא? יש חסינות טבעית לחלק מהאוכלוסיה או לא? מה גורם לאנשים מסוימים להיות superspreaders? ועוד ועוד. יש גם את האמינות הלא-משהו של הבדיקות, האיטיות בקבלת התוצאות שלהן, היכולת הנמוכה של הרשויות (בארץ ובעולם) להבין כמה חולים/נשאים נמצאים איפה, וכו'. מהאנושות בשנת 2020 ציפיתי ליותר ;-) |
|
||||
|
||||
ובמיוחד כשהמון נתונים קיימים אבל אין גוף שמרכז אותם כך שאפשר יהיה להפיק מהם מידע אמין. טוב, כבר קיטרתי על זה מספיק. אני עוזב את הפלנטה העלובה הזאת, שיט, את מערכת השמש העלובה הזאת לטובת משהו טוב יותר. Proxima, here I come. |
|
||||
|
||||
כמובן. מליון מתים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |