בתשובה לעמית מנדלסון, 02/06/02 16:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה מאמין במה שאתה מציע, זה לדעתי חמור. שהסביבה תסתגל אלינו (אנחנו נסגל אותה) - הרי זוהי הדוגמטיות של הקידמה, ולכן אנחנו פוגעים כ"כ בעולם לפעמים. אתה רוצה עוד חוש? תשתמש במיכשור, על תתעסק בגנים, זה משחק באש שאף אחד מלבד הזמן לא יוכל לנבא לך את השלכותיו. לא חסרים היום מכשירי ראיית לילה וסונאר, מוני גייגר, וחליפות לחץ. הנזק משינויים גחמניים בגנום האדם, או הסכנה לנזק, רבה מהתועלת שנפיק מכך. ואולי כאן המקום להמליץ על הספר המצויין של ג'ון וארלי "קו החרום של אופיוקי" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק ציינתי את האפשרות. אני מניח שלא שמת לב לסייפא של תגובתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא לא שם לב, אבל זה לא ממש קשור לתשובה שלו - אתה דאגת לכך שהמין האנושי יהפוך למשהו אחר, ואני חושב שדאגתו של ארז היא מכך שנישאר אותו דבר, פחות או יותר, אבל בעתיד יהיו לדבר השלכות הרסניות (למשל, גיוון גנטי נמוך שיביא לפחות עמידות בפני מגיפות חדשות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ב''קו החירום'' השמרנות הממסדית מונעת מהאנושות להשתמש במידע הגנטי המוצפן בשידורי האופיוקיים ובסופו של דבר נמתחת על השמרנות הזו ביקורת חריפה בספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זה בכל זאת ספר מצויין, והוא מעלה את השאלה בה אנו מדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם ''האיש הזקן'' (פוטוסינטזה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |