 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגיון מוזר, שפיטת חיילים (או קבלני בניין) על פשעי **מלחמה**. ומה עם המלחמה עצמה? לירות זה בזה זה מוסרי, אבל ביזה - חס וחלילה, עברנו את הקו האדום. גורם לאתוס קולקטיבי של מוסר מעוות, שהרי לקיחת חיי אדם בזמן לחימה נתפסת כאקט בגבולות המוסר. והיכן שמים את הקו? אם קבלן בניין שבונה בשטחים הוא פושע מלחמה, האם הממשלה שסיפקה לו את אישור הבניה אינה פושעת? אם חייל נשפט על הריסת בתים שלא לצורך בג'נין, האם הרמטכ"ל אינו פושע? ולמה חייל שהרס בית הוא פושע, בעוד שחייל שהטיס מטוס והפיל פצצה איננו? (וכיו"ב. הבנתם את הרעיון.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. המלחמה היא הכרח. אי אפשר לצפות ממדינה שלא להגן על עצמה כשהיא מותקפת. מטרת החוקים כנגד פשעי מלחמה היא לצמצם את הפגיעה למינימום האפשרי - ועד כמה שאפשר, להגביל אותה לפגיעה הדדית רק במטרות צבאיות. המצב בשטחים, כמובן, הוא הרבה יותר בעייתי, ואני לא יודע עד כמה חוקי המלחמה "רגישים" לצרכים של מלחמה בטרור (אני לא יודע משום שלא קראתי אותם, לא משום שהם עמומים בנושא). מלחמה היא אולי לא מוסרית, אבל היא חוקית, ולעיתים היא הכרחית. בין השאר, מטרותיהם של חוקי המלחמה הם להפוך את המלחמה לכלי חסר ערך למי שיוזם אותה שלא למטרות התגוננות. אם אסור להעביר אוכלוסיה אל ומשטחים כבושים - אין טעם לכבוש שטחים כדי להגדיל את הטריטוריה של המדינה. אם אסור לחמוס משאבים טבעיים - לא כדאי לטרוח לכבוש שטח רווי משאבים טבעיים. אם אסור לפגוע באוכלוסיה האזרחית - אין טעם לפתוח במלחמת נקמה על דבר מה. אם מישהו בכל זאת מחליט לעשות אחד מהדברים הללו - הוא יעמוד למשפט בינלאומי. בישראל, כיבוש השטחים נעשה כהתגוננות. נעשו טעויות מאז, כמו ההתנחלויות, אך נשאלת השאלה האם פינוי *כלל* המתנחלים זו התשובה הנכונה כרגע. לי נראה שזה לא פרקטי. מה שנותר לעשות הוא למנוע התעללות מיותרת בפלסטינים, ולגמור כבר עם הסכסוך הזה, בהקדם האפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורה לי במעומעם כתבה מ"הארץ" שהתפרסמה לפני חודשים מספר בדיוק על העניין הזה (הקושי של החלת חוקי מלחמה בינ"ל על מצב כמו זה שבשטחים). נדמה לי שהיא הסתיימה בכך שכרגע יושבים כמה חבר'ה שם ומנסחים חוקי מלחמה ללחימה בטרור וללחימה בשטח בנוי. (אולי מי מקוראי האייל התברך בזכרון יותר מוצלח משלי.) אם מלחמה "מותרת" לצורך התגוננות, הרי שהצד המתקיף בהכרח עבר על חוקי המלחמה. אם חוקי המלחמה באים למנוע מלחמה שלא לצרכי התגוננות, הרי שהם נכשלו קשות (ולראיה, מספר המלחמות בעולם כיום). האם מבצע "חומת מגן" או המלחמה באפגניסטן הן מלחמות לצרכי התגוננות? האם כשאזרח לוקח נשק ליד בזמן מלחמה הוא עדיין אזרח, או שמא חייל (ומכאן שמוסרי להרגו)? החוקים יפים וטובים, אך לדעתי מאוד לא ישימים לענייננו. האם אני "פושעת מלחמה" בשל כמה מהדברים שעשיתי במהלך שירותי הצבאי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט חופשי המבוסס על זיכרון מתוך יצירת המופת "אפוקליפסה עכשיו": קורץ: אתה רוצח? וילארד: לא. אני חייל שמבצע את המשימה. קורץ: אתה לא זה ולא זה. אתה השליח מהמכולת שבא לגבות את החוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ומדובר ביצירת מופת, הרי המקור: Colonel Walter E. Kurtz: I expected someone like you. What did you expect? ...Are you an assassin?
Captain Benjamin L. Willard: I'm a soldier. Colonel Walter E. Kurtz: You're neither. You're an errand boy, sent by grocery clerks, to collect a bill. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו,ואתה בטח נורא שמח על הקמתו של בית דין זה, יש לך סיבה טובה להיות גאה - הרי ביליין הוא זה שחתום על האמנה. זהו יום חג גדול לכולנו,עכשיו נראה לכל אותם החלמאים !!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל לא תצטרך לתת תשובות בפני בית הדין בהאג על מעשינו בשטחים הכבושים. אז זה יהיה יום חג גדול לכולנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שחוקי המלחמה נועדו למנוע מלחמות - אלא לעשות אותן פחות כדאיות למי שמנסה לתקוף כדי להשיג הישגים מוחשיים (כסף, אדמה). לכן, מי שתוקף אינו עובר על חוקי המלחמה. השאלה כלל לא עוסקת בתקיפה או מגננה, אלא במה בדיוק נעשה תוך כדי הלחימה - גם מדינה במגננה יכולה, אם מזלה שפר עליה, לחדור לשטח האויב ולשלוט על שטח שלו - ואז יכולים להתבצע פשעי מלחמה גם על ידי המדינה המתגוננת. ההפצצות של אנגליה כנגד ערים בגרמניה בזמן מלחמת העולם, למשל, תחשבנה כיום פשעי מלחמה (אני מעריך. כאמור, לא קראתי את החוקים), אפילו שאנגליה בהחלט הייתה הצד המותקף. העובדה המצערת היא שפעמים רבות מלחמות מתחילות כש*שני* הצדדים רואים עצמם מותקפים. זה בדיוק המצב בישראל כיום. למעשה, וזה גם היה המצב ב-67': אז ישראל ראתה עצמה כמי שעומדת להיות מותקפת, ועל כן, כדי להגן על גבולותיה הצרים, יצאה ראשונה למתקפה. ולמרבה הצער, יכול מאוד להיות שאת פושעת מלחמה בגלל דברים שעשית כחלק משרותך. זו בדיוק הבעיה שיש לישראל עם החוקים הללו, והסיבה שהיא לא מוכנה לחתום על האמנה. מעניין מה דינם של פועלים ערבים שסייעו לבניית התנחלויות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. למעשה, פתיחה במלחמה ללא הצדקה והודעה מראש נחשבת כפשע (שמכונה crime of aggression באמנת רומא - ראה סעיף 5). למעשה, האשמה זו היוותה את סעיף האישום העיקרי במשפטי טוקיו ונירנברג (שם היא כונתה crimes against peace), עקב הבעייתיות המשפטית של סעיף פשעים כנגד האנושות (זהו חוק ללא תקדים המוחל באופן רטרואקטיבי על אנשים שפעלו לפי חקיקה של מדינה ריבונית). למרבה הצער, הנציגים באמנת רומא לא הצליחו להגיע לנוסח מוסכם לגבי הקריטריונים הרלוונטיים אישום זה (האמנה מקפידה מאוד על סעיפי אישום בהירים ומפורטים ככל האפשר, המפורטים בנספח הנקרא elements of crime, וראה ב-http://www.un.org/law/icc/statute/elements/elemfra.h...), בעיקר עקב בעיות של התנגשות סמכויות עם מועצת הבטחון של האו"ם, ולכן אין לבית המשפט הפלילי הבין לאומי סמכות לגביו. למרות זאת, הוחלט שסעיף זה חשוב מכדי שלא ייכלל באמנה, ולכן הוא מופיע בה, אך בתוספת הסתייגות המונעת אפשרות להפעילו עד להסכמה על הגדרה שלו. וראה סעיף 5, סעיף קטן 2. דרך אגב, למיטה הבנתי (הדלה למדי) המצב היום אינו של מלחמה (מבחינה חוקית), אלא של פשעי מלחמה (למרבה המזל, נראה כי בסעיף פשעים נגד האנושות אנחנו פחות אשמים, חוץ מאולי בסעיף האפרטהייד - סעיף 7, סעיף קטן 1(j)) בדרגות שונות של חומרה המבוצעים על ידי מדינה בשטח כבוש, באופן רציף ומתמשך החל מכיבושם ועד היום (וכן, ההתנחלויות הן פשע מלחמה,ולמרבה השעשוע, מקור הסעיף הרלוונטי - סעיף 8, סעיף קטן 2, b-VIII - כמו מקורם של סעיפים אחרים רבים, הוא בעיקר בנסיון היהודי בשואה - גירוש למחנות בשטחים הכבושים בפולין). אולי הגיע הזמן שמישהו סוף-סוף יאיים עלינו באיזה פליק על היד, אחרי הכל ככה זה ישראלים - מבינים רק כוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |