|
שתי נקודות שרציתי להוסיף, בחרתי לשרשר לכאן:
- הרי על מה כל הסיפור? שחור, כושי, אפרו-אמריקאי, מה המילים האלה מתארות? יותר מאשר מוצא או תרבות, לדעתי הן מתארות קודם כל צבע עור. אם ברק אובאמה היה נראה יותר כמו אמא שלו ולא כמו אבא - הוא לא היה נחשב לנשיא השחור הראשון, מוצאו של אביו היה הופך לפרט מעניין אך לא מאד משמעותי בביוגרפיה שלו. שחור הוא מי שנראה שחור. יש בזה היגיון, כי אם אתה נראה שחור אז אתה עובר את החוויה של להיות שחור, ככה מתייחסים אליך, שוטרים יעצרו אותך לבדיקה שגרתית בתדירות גבוהה יותר, לא כי הם עשו לך בדיקה גנטית או שאלו מהיכן הגיע אביך לארה"ב. פשוט כי הם מסתכלים עליך וזה הדבר הראשון שראו.
- בעיני כל העניין טפשי. כל ההתעסקות האינסופית במילים וכינויים, הפחד המגוחך ממילים פשוטות עד כדי שימוש בשיקוצים כמו "מילת הכ"' היא טפשית, מגוחכת ולא מועילה לאף אחד. השפה אכן יוצרת מציאות אבל לא במובן כל כך ישיר. אנחנו צריכים לדבר אחד על השני בכבוד, המנעות מכינויים ספיציפיים איננה כבוד. אני מוציא מהכלל מילים כמו כושון, יהודון וכו' שמלכתכילה נועדו להשפיל ומעולם לא הייתה להן משמעות אחרת. את כל שאר השיח אני מגדיר כאוננות אינטלקטואלית, הייתי פשוט מוותר עליו ומפנה את האנרגיה האינסופית הזאת למקומות חשובים יותר.
|
|