בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/08/20 12:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשבדיה בחרו בחירה מושכלת (או שמא הימרו) על סמך מיעוט הנתונים הידועים להם. בהמשך כולם למדו. אבל הפתיחה חסרת האחריות בישראל, חוסר הקמת תשתית המעקב, מיעוט הבדיקות: את זה כבר אי אפשר לתרץ בבורות. מעבר לכך, בהתחלה ניהלנו את המצב בעזרת סגר. סגר הוא אמצעי יקר, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת אמון הציבור. הסגר השיג תוצאות, אבל הן בוזבזו. ועכשיו כלל לא ברור אם אפשר להשתמש בו שוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יתירה מזו, הסגר התגלה כחרב פיפיות. השימוש ההיסטרי והבלתי מידתי בו על ההתחלה, הקטין עד עפר את היכולת - הכלכלית, החברתית, הנפשית, הפוליטית - להמשיך ולהשתמש בו. זה כמו עתודות כח במלחמה - אם השתמשת בכולן על ההתחלה, אבל גילית שאתה לא במלחמת ששת הימים אלא במלחמת ההתשה, כבר אבוד לך. בזזת את עתודות הכח והמשאבים שלך ונשארת בלי כלים, תשתיות ואנשים להמשך הלחימה. זו כמעט דוגמת הדגל להבדל בין טקטיקה לאסטרטגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחדל הגל השני לא היה בגלל שנגמרו אילו שהם משאבים, שהביאו לכך שלא הייתה ברירה, אלא בגלל שאננות וטיפשות. אתה יודע היטב מי לדעתי טיפח אותם ובמידה לא קטנה אחראי להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהבנת את הטיעון שלי, או שבחרת לא להתייחס אליו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |