|
||||
|
||||
שום דבר בהתנהגות שלהם (בפרט של בנט) בעשור האחרון לא גורם לי לחשוב שאתה צודק. |
|
||||
|
||||
גנץ במיוחד, כי הוא נכנס מתחת לאלונקה לטובת המדינה ודי קבר את עצמו פוליטית (ביודעין או שלא). האחרים חפים מפשע בעיני עד שתוכח אשמתם. זו האשמה כבדה מכדי שאטיל אותה כלאחר יד. לקח לי זמן עד שהאשמתי בה את נתניהו עצמו. צריך להבדיל בין מי שטובת המדינה בעיניו שונה מטובת המדינה בעיניך לבין מי שמעדיף את טובתו האישית על פני טובת המדינה. מי שגרר את המדינה לסבב בחירות שלישי (ואולי רביעי) הוא החשוד המיידי בעיני (תרתי משמע). אלו שנגררו לכך לא. |
|
||||
|
||||
אם בנט היה מצטרף ל''ממשלת חירום'' עם השמאל, אם ליברמן היה מצטרף לממשלת הימין עם נתניהו, אם לפיד היה מסכים להקים ממשלה עם החרדים והערבים, אם ארדן וגלעד היו פורשים מהליכוד ומצטרפים לממשלת חירום עם השמאל... לרובם היו כמה אפשרויות למנוע חלק ממערכות הבחירות, וכולם יכלו להקריב את עתידם הפוליטי על מנת לסיים את שלטונו של נתניהו, שהם מכירים טוב ממני וממך. היחיד שבאמת העדיף את טובת המדינה על טובתו האישית הוא גנץ (ועל זה הם אף פעם לא יסלחו לו). |
|
||||
|
||||
טיעון טוב. כל מה שיש לי לומר הוא שבצוק העתים רף הדרישות שלי נמוך. |
|
||||
|
||||
א. איך הצטרפותו של ליברמן לנתניהו היתה מסימת את שלטונו של נתניהו? תמהני. ב. לפיד היה מקים ממשלה עם החרדים, הם לא היו מקימים איתו, זוכר את ה"גוש" הידוע לשמצה? תמהני שוב. |
|
||||
|
||||
להזכירך, אני עונה על הטענה של אריק: "מי שגרר את המדינה לסבב בחירות שלישי (ואולי רביעי) הוא החשוד המיידי בעיני (תרתי משמע)." א. הצטרפותו של ליברמן לנתניהו היתה מונעת מערכת בחירות שלישית (או ראשונה, או שניה, או רביעית). ב. אם הוא היה מנסה ונכשל, אפשר היה להגיד שהוא לא אחראי. בגלל שהוא אפילו לא ניסה, לא עם הערבים ולא עם החרדים, והצהיר וחזר והצהיר שהוא לא ידבר איתם, אז אני לא רואה איך אפשר להגיד שהוא לא אחראי לגרירת המדינה לבחירות. אם אתה מצהיר מראש שלא תשב בממשלה עם נתניהו, ולא תשב עם החרדים, ולא תשב עם הערבים, אתה מצהיר מראש שלא תקים ממשלה, ולמעשה שתוצאות הבחירות יכולות להיות או ממשלת נתניהו או בחירות חוזרות. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה הגבתי מהר מדי. האחריות של ראש הממשלה לגורל המדינה גדולה בהרבה מזו של ח''כ מן השורה, ולכן סדר העדיפויות שלו מבחינתי אמור להיות שונה. דוגמה מייצגת- מנחם בגין כח''כ באופוזיציה וכראש ממשלה. ח''כ מהאופוזיציה אמור לאתגר את דרכה של הממשלה כל הזמן. עבור זה הוא קיבל את המנדט מבוחריו. חברי ממשלה לא מייצגים רק את הבוחרים שלהם, אלא את כלל הציבור. על שרים יש אחריות גדולה, אבל עדיין קטנה מזו של ראש הממשלה, שמתווה את הדרך. על כן אני אמור לשפוט אותם יותר לחומרא מאשר ח''כים בכלל, וח''כים מהאופוזיציה בפרט. אבל את הטענה הראשית אני עדיין חייב להטיח בראש הממשלה כי הוא הנושא הראשי באחריות לגורל המדינה. הוא צריך להיות תמיד ראש הממשלה של כווולם. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, לדעתי, בהטלת אחריות על ראש הממשלה. אבל נראה לי שמכאן ועד למסקנה שכל ה-Enablers וה-Cheerleaders שלו ראויים פי מאה ממנו הדרך ארוכה. |
|
||||
|
||||
Enablers כן, Cheerleaders לא. את מלחכי הפנכה של נתניהו- כץ, רגב, אוחנה, זהר, ביטן, אמסלם וכו' אני לא סופר. בסדר, אלך כברת דרך לקראתך. ראויים פי כמה ממנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |