|
המלך שאול הוא דמות נהדרת. אין לי ויכוח על כך. אבל דוקא מאחר ואני מתייחס לסיפורי התנ"ך כסוג של מיתוס (בדרגות הולכות ופוחתות כרונולוגית) מצד אחד, ויש לי הערכה רבה לכותביו והבנתם בנפש האדם מצד שני, אני חשוב שהאנלוגיה לימינו היא לא מקרית. חלק מחוזקותיו של התנ"ך וסיפוריו הוא הבנה מעמיקה בנפש האדם, והצגה מאוד לא פוליטיקלי קורקט של תהפוכותיה, מעמקיה והצדדים האפלים שלה. הסופר התנ"כי וכותב המיתוס בוחר להראות לנו על ידי סיפור אישי לכאורה אבל מיתולוגי למעשה, עד כמה מעמד מלכותי, שררה ושנים ארוכות של פוליטיקה ותככים מערערים את נפשו, חוסנו ושיקול דעתו גם של מי שבתחילת דרכו היה ישר ותמים1, ואפילו חסר אגו שחיפש אתונות ולא מלוכה.
1 וקל וחומר של מי שלא היה כזה.
|
|