|
||||
|
||||
אם מדברים על הראוי: בעיני ראוי שלא יהיה סעיף 7א. והזכות להבחר תהיה נתונה לכל אזרח. קבוצות קיצוניות- גם הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, גם תומכי כהנא וברוך גולדשטיין, גם נטורי קרתא- צריכות לדעתי להשתתף בשיח הציבורי. 1. העיקרון הדמוקרטי של חופש הביטוי, שנסוג רק מפני סכנה ברורה ומיידית לשלום הציבור. 2. הדרה והשתקה של קבוצות קיצוניות רק תגרום להן להיות יותר קיצוניות. עדיף שישתינו מהאוהל החוצה. 3. סכנה של מדרון חלקלק. אם יש סעיף 7א. יום אחד עלול להיות סעיף 7ב., או אפילו רק כמה מילים שמוסיפים לסעיף 7א. ומונעות ייצוג מקבוצות נוספות. כאשר יש מספיק אזרחים שחושבים שמדינת ישראל לא צריכה להיות המדינה היהודית, או שחושבים שמדינת ישראל לא צריכה להיות דמוקרטית, גם להם צריך להיות ייצוג. סעיף 7א. נחקק אחרי שרשימות כך והרשימה המתקדמת לשלום הכניסו נציגים לכנסת בבחירות לכנסת ה 11. הרשימות נפסלו על ידי ועדת הבחירות אבל בערעור לעליון (פס"ד ניימן 1984) בית המשפט קבע שעל פי החוק יש לפסול רשימה רק כאמצעי קיצוני ואחרון וכאשר קיימות ראיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות לכך שהרשימה שוללת את קיומה של המדינה, ושלח לכנסת מסר אותו היא מיהרה לאמץ. אנחנו רואים תהליך שבו הכנסת הולכת ומצמצמת את הזכות להבחר. ב 1984 עם סעיף 7א. ואחר כך עם העלאה של אחוז החסימה ב 1992 (מ 1% ל 1.5%), שוב ב 2004 (מ 1.5% ל 2%) ושוב ב 2014 (מ 2% ל 3.25%). מרבים לדבר על סתימת פיות בשיח הציבורי, אבל העלאת אחוז החסימה היא לדעתי סתימת הפיות הגדולה ביותר. לענין יושרם ויושרתם של השופטים: כבר אמרתי בעבר שבעיני רמתם המוסרית של השופטים צריכה להיות גבוהה יותר משל כל נושא משרה אחר. החשיפות אודות כשלים מוסריים של השופטים1 מזעזעות אותי. זהו לא רק עוד נדבך בהתדרדרות המוסרית של מוסדות המדינה- אלו הארזים שחשבתי שיעמדו בפרץ. אם גם בהם דבק אבק שחיתות אנה אנו באים? אחרי שראש הממשלה הורשע בשוחד, נשיא המדינה הורשע כעבריין מין סדרתי ושר האוצר כגנב, לכאורה הכשל המוסרי של נפוטיזם (הפרשה הקודמת) והעדפת מקורבים (הפרשה הנוכחית) נראים קטנים, אבל לא בעיני. בעיני זה ערעור נוסף של היסודות המוסריים שעליהם בנויה חברה מתוקנת. עוד מכה או שתיים והאמון במערכות השלטון יקרוס לגמרי. אני רוצה להאמין שלהד"ם, אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדות. נשיאת בית המשפט העליון חטאה באבק משוא פנים כאשר העניקה לחברתה טובות הנאה2 מן הקופה הציבורית. אגב- שים לב שלא מעניין אותנו אם זה חוקי או לא. גם קבלת המתמחים וגם חלוקת תיקי הגישור נעשו מן הסתם על פי דין. אבל זה לא ראוי! אני מקווה שבעקבות כך גם את הדיון אודות נושאי משרה בכירים אחרים אפשר יהיה להעביר מן המישור המשפטי למישור האתי, שהוא החשוב יותר בעיני. ____________ 1 ברור לי שהעיתוי לא מקרי, אבל זה לא משנה מבחינתי. 2 זה טובת הנאה, דב. לא חייבת להיות לה תמורה נראית לעין. |
|
||||
|
||||
השאלה אם כן או לא ראוי שיהיה סעיף 7 א היא שאלה שלא שייכת לדיון הזה. הדיון נוגע לשאלה איך מתייחס בית המשפט העליון לחוק הזה, שבעובדה הוא קיים. האמת היא שלא נתתי את דעתי לשאלה הזאת, אך סתם כטיוטה ראשונית אומר שמדינת ישראל הוקמה כבית לאומי ליהודים, שאין להם שום מדינה אחרת, ושגם סבלו אלפי שנים מרדיפות בשל הייחוד שלהם שנשמר והיותם מפוזרים בין עמים אחרים. לכן, מבחינתי מדינת ישראל היא כבשת הרש של היהודים, ורצוני הוא ששום מאפיין שלה כמדינה יהודית לא יינזק. יש המון ארצות ערביות שמפוזרות על פני כל המזרח התיכון, ואם איזו מדינה ערבית תחוקק חוק לפיו על כל מי שמעוניין להיבחר לאחד ממודות השלטון (למשל הפרלמנט הירדני) חייב להכיר בכך שמדובר במדינה ערבית, גם אם הוא, נניח, יהודי, לא אראה בכך שום פגם, ואחשוב שזו זכותם, אם זה רצון הרוב שם. אשר ל"טובת הנאה", המושג הזה מוגדר כך בויקיפדיה1, המקור שלו תלמודי ומשם הוא נלקח לשימוש בימינו. אם נניח ראש ממשלה מעניק לבנו משרה מכובדת בממשלו, זה דבר מאד פסול, אך לא הייתי קורא לכך "טובת הנאה". האם ראית בפרשה שלנו שמישהו כינה את מתן הגישור של חיות לגרסטל "טובת הנאה" ? 1 ייתכן שיש בכוחך לשנות את ההגדרה שם אבל הניסיון עם ההרצאות של רבין מראה שאתה משנה, אבל בסופו של דבר העסק מתכנס למה שהוא באמת. |
|
||||
|
||||
אתה הכנסת את שאלת מה ראוי לדיון כשאמרת שלדעתך אין צורך בהליך שקבוע בחוק של פסילה בוועדה ואז אישור בית המשפט. אני שותף לרצון לשמור על כל מאפייני המדינה היהודית, אבל אני חושב שיש רק דרך אחת לשמור את מדינת ישראל גם יהודית וגם דמוקרטית והיא לשמור בה על רוב יהודי גדול מאוד. הנטיה ההולכת וגדלה להציב בסולם הערכים את "יהודית" מעל "דמוקרטית" כרוכה בשאיפה לצרף אל תוך המדינה את השטחים בהם מתגוררים כמה מיליוני לא יהודים. ככל ש"דמוקרטית" הולכת ויורדת בסולם הערכים, כך יהיה קל יותר לבצע את זה. ספציפית, אני חושב שחוק כמו סעיף 7א., שמגביל את הזכות להבחר על מנת לשמור על אופיה של מדינה, אין לו זכות קיום במדינה דמוקרטית אלא במסגרת חוקה. הואיל ואני מקבל את העמדה שחוקי היסוד הם תשתית של חוקה לישראל, אני לא מתנגד לעצם הכללתו של הסעיף. אני רק חושב שהוא לא ראוי, כפי שאני מסכים לטענה שכל קבלת חוקי היסוד ברוב מקרי היא לא ראויה. בויקימילון ההגדרה של טובת הנאה שונה: "מתנה (כסף או שווה כסף) שאדם/ארגון נותן לאדם אחר בשביל לקבל בחזרה טובה." _________ 1 טוב שהזכרת לי. עוד לא אמרתי את המלה האחרונה! |
|
||||
|
||||
ההגדרה בויקימילון דומה להגדרה בויקיפדיה. נותנים ומצפים לקבל תמורה. זה לא מתאים לסיפור חיות גרסטל ששם המתן הוא עקב חברות. הבאתי קודם דוגמה לכך שראש הממשלה מעניק משרה רמה לבנו. הוא עושה זאת בגלל שהוא בנו, ולא מצפה לתמורה. לכן אין זו טובת הנאה. |
|
||||
|
||||
אם לדעתך העלאת אחוז החסימה היא סתימת הפיות הגדולה ביותר, איך היית מדרג בסולם סתימת הפיות את העמדת מספר חברי הפרלנט על 120 בלבד, למרות שאוכלוסיית המדינה גדלה מאז הכנסת הראשונה פי 15? |
|
||||
|
||||
נראה לי שהראשון מוציא את השני, הלא כן? (ז"א - אם אתה לא משנה את אחוז החסימה, ייצוג המצביעים לא ישתנה כמלוא הנימה גם אם יהיו אלף חברי כנסת1) 1 מאחר וכרגע מצביעים למפלגה ולא לנציגים אינדיבידואליים. |
|
||||
|
||||
הפוך, גם אם תבטל לגמרי את אחוז החסימה, עדיין רק 120 ח"כים ייצגו למעלה מ-9 מיליון אזרחים. |
|
||||
|
||||
נראה לי ששנינו צודקים, לא ככה? |
|
||||
|
||||
זה לא עונה לי השאלה איפה זה מדורג בדרוג סתימת הפיות של אריק. |
|
||||
|
||||
על זה אני נוותן לאריק לענות. |
|
||||
|
||||
1. אדרבא, עוד הוסיפו חטא על פשע וגדילו את אחוז החסימה. 2. יש הבדל גדול בין במעשה לבין במחדל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |