 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסערה האחרונה במערכת החינוך של מדינת ניו יורק פרצה סביב התאולוגיה האורתודוקסית של הPC. השמאל (שזעק חמס בימי המקרתיזם כנגד סתימת פיות) חבר לימין הפונדמנטליסי ושניהם פונים לרוב הדומם והכנוע מטימטום, בנסיון לעקר את המחשבה מכל דבר אנושי, יומיומי ומקובל, וכל זה בשם הרב-גוניןת המקודשת כל כך במקדש היאפי דלוח המחשבה המקורית, ורצון להמנע ככל האפשר לפגיעה בציבור זה או אחר. תלמידים נשאלו בבחינה על ספר נידח שכתב אחד, חתן פרס נובל ארנסט המינגווי, "המבוגר והים". משאלות שהתיחסו לספריו של סופר ניו-יורקי עלום אחר, בשביס זינגר, הושמטו והוחלפו משפטים פוגעים, רחמנא לצלן, המתייחסים ליהודים או לגויים. אין פרוש הסכמתי למדיניות המעודכנת של המערכת, מתן יד חופשית לכל בר בי רב למחוק ולהגלות כל הודעה שאולי נראית לו כבעלת פוטנציאל פגיעה במאין דהו. בכלי החדש יש להתמש בזהירות של מנתח מוח, במקרים מיוחדים בעליל, ולא על סמך דעת [חבר מערכת] יחיד. לדוגמא, מה בדיוק חטאה של התגובה המ[י]וסרת הזו תגובה 72214 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לומר את האמת התגובה צרמה לי. ובכל זאת יתכן והיתה מחייבת אותי או מישהו אחר להתיחס לנושא הקשה שנחשף בידיעות אחרונות ומשום מה לא נגעו בו כלל באייל. הגישה הפטרונית מגוננת סייעה גם לי "לשכוח" שיש עולם מכוער שם בחוץ,ולהתכנס לחיק המגונן של פורום שעבר ניקוי. מה שתארת על המתרחש בניו-יורק מזכיר לי מאמר שקראתי בגרדיאן לפני 12 שנה על סירוסם של ספרי ילדים ממוות ,רעב,דלות,ורוע,לטובת "דובי הולך למכולת" ודומיו. עמי ותמי נחשב הרסני לנפש הילד הרך. בספרי ילדים הכוונה לגונן מובנת, הגם שתוצאותיה העגומות הן רדידות שופעת טוב לב. השאיפה לגונן על מבוגרים צריכה כדבריך,להצטמצם למינימום ולהנקט לאחר מחשבה רבה. אולי יש כאן התלהבות של התחלה,והנאה מצעצוע חדש(טריק התוכנה)וזה ירגע בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין פה הוא לא חופש הביטוי או סתימת פיות העניין הוא כניסת גורמים מסיתים ומתלהמים לפורום כך שבשבועות האחרונים הפורום של אייל נהיה יותר דומה לתגובות שוואלה, תכנס לשם פעם ותראה את הרמה של הכותבים תגובות כמו: "בוא נכנס בהם", או "עוד 2,000 איש ימותו עד שנבין שצריך לצאת משם" עד ל"כולכם פשיסטים" או "נראה שאותו אדם כותב את 10 ההודעות האחרונות" להודעות שאינם מסכימים לתוכנן. זה המצב שעורכי האייל מנסים למנוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בדוגמה שהבאתי לרון,הכוונה הטובה לגונן(גורמים מסיתים ומתלהמים)נגמרת עגום. ברור לי שכוונת המערכת טובה,אני מבין את השינוי במדיניות לאור ההתפתחויות,אך בעיקר אני מסכים עם רון. כירורגיה מינימלית, שהתקבלה בהחלטה של יותר מאדם אחד. אינני זקוק להגנה מפני שמיעת ''בואו נכנס בהם'',ראש הממשלה התבטא בסגנון דומה,''הפלשתינאים צריכים לחטוף''. כדאי לנסות לחשוב ולכתוב גם בסביבה לא סטרילית לחלוטין, שיש בה רמה מסוימת של רעש ולכלוך.כמו בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הגיע לכאן ה-PC? הסיבה העיקרית שבגללה הוכרזה המדיניות היא לאו דווקא ריבוי של פגיעות במגיבים, אלא סתם ריבוי של תגובות חסרות תוכן וטעם. אפילו אם אומרים לי "תגובת אד-הומינם שצריכה להיות מוגלית", המחשבה הראשונה שלי היא לא על כך שמדובר במשהו שיפגע במישהו (למרות שגם זה), אלא פשוט על משהו שאין סיבה שיעניין מישהו חוץ מהנוגעים בדבר. האמנם "בכלי החדש יש להתמש בזהירות של מנתח מוח, במקרים מיוחדים בעליל, ולא על סמך דעת [חבר מערכת] יחיד"? הרשה לי לחלוק עליך. איני רואה סיבה שאבן שקורא נודניק אחד זרק לבאר תדרוש שבעים חכמים שיתפלפלו האם יש מקום להוציא אותה. אפילו שניים זה יותר מדי: הרי אנחנו (חברי המערכת) לא זמינים זה לזה מסביב לשעון, והיינו רוצים גם שתגובות לא הולמות לא ישארו בפרפסיה זמן רב מדי. ומה, בעצם, האסון הגדול שבהסרת תגובה? ואפילו אם זו טעות, ויש לתגובה הזו מקום? מגיבים קבועים בוודאי לא צריכים להיפגע אם פעם-פעמיים יקרה שתוסר תגובה שלהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |