|
||||
|
||||
קראתי. אני חושב שכשהוא אומר "יש גבול לעיוורון" הוא צריך לומר בפרוש: "יש גבול לעיוורון שלי", כי ללא המילה הזאת, הדברים האלה שלו קצת מעורפלים, הם איך שהוא לא נשמעים כהודאה בטעות, וכמי שפחות או יותר קלט את הטיפוס הזה, אני לא יכול להגיד שאני מופתע מה"הודאה" שלו. ויש משהו בסיסי בדבריו שממשיך לעצבן. אני מתכוון לפיסקה הזאת: "מבחינה סטטיסטית, למגפה כמו מגפת הקורונה קיימת דינמיקה בה התפשטותה עולה, מגיעה לשיא ואז יורדת. לפי נתונים עולמיים ומקומיים העקומה הזו הגיעה לשיא ועכשיו מתחילה לרדת". מה זה הגילוי הזה, ולמה "מבחינה סטטיסטית"? כולנו יודעים שמגפות עולות ויורדות, והדבר הזה כשלעצמו לא עוזר לנו להבין ולצפות מה הולך לקרות. כי אולי המגפה תעלה ותעלה עד שלא יישארו מאתנו הרבה פריטים, ואז תתחיל לרדת עד שתהרוג את כולנו, ואולי, מאידך גיסא, אולי נראה משהו כמו שראינו בגל הראשון ואולי פחות מכך. ברור שהיא תעלה ותרד. מה הגילוי שמגלה לנו הפרופסור? האם האופן שבו המגפה תעלה ותרד לא קשור כלל באמצעים שנוקטים נגדה באמצעות ניסיונות למניעת הדבקות, והכל קורה רק בגלל "מבחינה סטטיסטית"? ומה זה "המגפה" שאנו נמצאים במורדה? האם זה הגל הראשון? האם זה הגל השני? האם זה שילוב של הכול, ואנו הולכים בביטחה לסוף הסופי? ניכר שאותו בסיס מוטעה שמנחה את האיש הזה ממשיך לשכון בתוכו, וחבל בכלל להקשיב לדבריו, כי לא נלמד מהם דבר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |