|
||||
|
||||
אני תומך בחופש הביטוי גם כשהוא גורם אי נעימויות. כזכור גם התנגדתי לחסימתם של מגיבים באייל שלא הצליחו להתבטא באופן תקין. כמובן שחסימת צירים היא עניין קיצוני. לדעתי ככל שהקבוצה המוחה תרגיש מושתקת, ותזעם יותר על הממסד, כך היא תפנה לאמצעים קיצוניים שמשבשים את הסדר. זו פשוט הדרך היחידה שבה הם ירגישו שזעקתם נשמעת, ובצדק. ראה הפגנות יוצאי אתיופיה- לו היו רק עומדים ושרים שירים מול תחנות משטרה בלי לשבש את הסדר מי היה מקשיב להם? איזה סיקור היו מקבלים? |
|
||||
|
||||
ובאותו נושא - אני כבר אומר מזמן שההפגנו בתל אביב, כולל חסימת כסישים, יעילות הרבה פחות מאלו שבירושלים - ועל כן אני שמח שבקמפיין הנוכחי המוקד עבר לשם. מה אכפת לביבי או ל(רוב) שרי הממשלה אם חוסמים את איילון ומעכבים מאות אלפים וגם אותי בדרך הביתה? שיפגינו. הימים האחרונים מראים שזה הרבה יותר אפקטיבי כשזה נמצא בעיר שמקבלי ההחלטות עובדים בה. |
|
||||
|
||||
רוב שרי הממשלה חיים ועובדים בתל-אביב ובמרכז. בכל מקרה איש מהם, ירושלמים או לא, לא נחסם בגלל ההפגנות. אני מוכרח לציין שאני עובד במרחק של כמה מאות מטרים ממוקד ההפגנות והן לא חוסמות אותי - בניגוד מוחלט למצעדי יום ירושלים או גאווה וכיו"ב שמשתקים את כל האיזור. כבר קרה לי שבגלל מצעד יום ירושלים נסעתי חזרה הביתה במסלול של 11 ק"מ במקום הארבעה הרגילים; כאן לא הוספתי מטר. כשאני חוצה את גן העצמאות ליד רחוב אגרון יש שם איזור שמשמש את המשטרה להתארגנות כל ערב והופך לחניון של ג'יפי מג"ב ויס"מ, כלבנים, פרשים ומכת"זיות - מה שנראה כמו הכלאה בין מחנה צבאי לקרקס נודד. אבל אני חוצה אותו בלי הפרעה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |