בתשובה לכרמל, 09/06/02 23:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, Yngwie Malmsteen *הזה*... :-) אני פשוט לא זוכר לרוב את שמותיהם של היוצרים עצמם, אלא את ההרכבים שאותם הם, אה, הרכיבו. ואז גיליתי שבעצם אני די מכיר את הבחור (http://www.allmusic.com/cg/amg.dll?p=amg&sql=Bbe...). הוא כישרוני במיוחד, ואכן מתאים לכאורה לפרמטרים שציינתי כ "מוזיקה שאני אוהב", "מוזיקה אפית (מקהלות, סולואים ארוכים)" אבל... זה לא בדיוק "זה". שכחתי עוד פרמטר אחד. אני אוהב את זה אפל. מאוד. לכן המינוח המתאים יהיה Black Metal, ולא Neo-Classical Metal. אגב, האתר הנ"ל סיווג את ה Black Metal יחד עם Death Metal, שזו בורות שערורייתית. ואת הלהקה Death, המייסדת של הסגנון, הם מגדירים, בין השאר, גם כ... Progressive Metal, וזו הרי שטות מוחלטת (למרות שהם מודים ש Many listeners consider Death's vocalist/guitarist Chuck Schuldiner the father of death metal). ייתכן שההגדרות *בארץ* של מושג ה Black Metal שונות במקצת. אבל הם בכלל לא מכירים בסגנון Gore Metal, שהוא גרסה קיצונית של Death Metal. דוגמא מאלפת (שבטוח תשעשע את הקוראים) היא אלבומם הטוב (?) ביותר של Cannibal Corpse, שמו: butchered at birth. תמונה: http://www.metalprovider.com/metalart/images/butcher... למעשה, הסגנון שלי, שאני מתעקש (בצדק) לכנותו Black Metal מפוזר בכל הקטגוריות שלהם, אבל עיקר הפזורה ב Scandinavian Metal. דוגמא מופתית, כאמור יהיה אלבומם של Dimmu Borgir, שמו: Spiritual Black Dimensions. אני ממליץ בחום. * את Symphony X אני מכיר, אפילו מוקיר, אבל כאמור, זה לא בדיוק "זה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל דווקא במקרה של Death הם צודקים, חלקית. יש להם מעט מאפיינים פרוגרסיביים באלבומים האחרונים (Symbolic והבאים אחריו). אגב, צ'אק נפטר מסרטן בשנה שעברה. ההגדרות בארץ כנראה כן שונות במקצת. דיברתי עם "Metalheads" מחו"ל שלא אוהבים להכניס את Dimmu Borgir לקטגורית ה-Black Metal, כנראה בגלל שהם מצליחים מדי (מסחרית). הם קוראים לזה Norsecore. בכל אופן, אף פעם לא חיבבתי Black Metal במיוחד, בעיקר בגלל הליריקה הגרועה של רוב הלהקות ו"הבסיס האידיאולוגי" המטומטם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין להקה בתחום הזה שיכולה להיות מוגדרת באופן מתמטי כשייכת לז'אנר מסוים. אבל Death הייתה הכי קרובה לזה. לכן הבאתי אותה כדוגמה. נראה כמעט כאקסיומה שסגנון המוזיקה של Death הוא Death. לגבי האלבומים האחרונים, אולי את (והם) צודקת... שמעתי מעט מאוד, והחלטתי שהם גרועים. אבל לא שמתי לב לשינוי סגנון... נו מילא... לגבי הצלחתם של Dimmu Borgir, גם אני שמעתי טענות כאלו בארץ. כמובן, תחת הכותרת "הם התמסחרו". לא נראה לי בכלל, אינני שומע שום התמסחרות בצליל שלהם (האלבום החדש שלהם הרבה יותר קשה לעיכול מהקודם), ונראה לי סתם הכפשה ריקה מתוכן. מה זה בכלל Norsecore? ובכן, ליריקה גרועה לא כל-כך פוגמת במוזיקה הזו, פר-הגדרה :-) ו "הבסיס האידיאולוגי" הוא באמת סתם פוזה, אבל הדבר לא מפריע לי כהוא-זה בכל הקשור לעושר הצליל והאפיות הקסומה שלו. ממש כפי שלידידה רחוקה שלי לא מפריע כלל מצב אפו המתפורר של מייקל ג'קסון לאהוב את המוזיקה שלו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זכר (שמות יוניסקס... המצאה נוראית). Death היא אחת הלהקות האהובות עליי, ובייחוד האלבומים האחרונים. טוב, to each his own. בעקבות הדיון הכנסתי כמה אלבומים של Dimmu לכונן, אחרי הרבה זמן שלא שמעתי אותם. שכחתי עד כמה אני אוהב את השיר Mourning Palace... ולגבי Norsecore - אין לי מושג. כנראה לקוח מ-Hardcore, שגם עליו אין לי מושג. אולי כרמית יכולה להאיר אור על העניין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
norsecore הוא (לפי הבנתי) ז'אנר שמשלב בין הארדקור למוזיקת בלאק מטאל- חברה באינטרנט הזכירו את מרדוך בתור דוגמה. בכל האופן כל התתי ז'אנרים יצאו לגמרי מכלל שליטה: folk-metal ועוד שטויות למניהן, העצה שלי היא להתעלם מכל הזבל הזה.
math-metal grindcore gore-grind brutal death brutal trash true metal |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה בפקולטות למתמטיקה בזמן האחרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להקות שמנגנות בצורה סופר-טכנית ושבניגוד למוזיקה ''פרוגרסיבית'' לא בהכרח מנגנים יצירות ארוכות או משתמשים בכלים ''מיוחדים''. בכל אופן מדובר בשטות, מאחר ולהקות טכניות במיוחד יכולות להכנס תחת כמה תת-ז'אנרים בעצמן ולא דומות בהכרח אחת לשנייה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... סליחה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה, הגענו לשלב שבו אני כבר לא מבינה מילה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |