 |
|
 |
||
|
||||
 |
חותם על כל מה שכתבת ומוסיף: א. מה על האזרח ההגון והישר מרח' בלפור שאינו מעלה בדעתו אפילו להצביע למפלגת אספסוף כמו הליכוד, אבל יש לו מין רצון משונה כזה, שלא יעירו את ילדיו הקטנים בשעות הלילה בצעקות, יללות ומגאפונים? ב. אני סבור שנתניהו מספיק מטורלל כדי לשכנע עצמו שהעם זקוק לו יותר משהוא זקוק להם, ועשוי יום אחד להתפטר בציפיה שההמונים ישאו אותו בחזרה אל כס השלטון, משל היה גמאל עבד אל נאצר. יתכן שהמפגינים יצליחו להפחיד את רוה"מ מכיסאו. עדיין נשאלת השאלה, איזה סוג של שלטון יעלה על גבו של המון שהוא קואליציה משונה של אליטות מודחות, אזרחים מודאגים, בעלי מכוני כושר ומסעדות העומדים על זכותם להתפרנס גם אם הדבר יעלה בחייהם של כמה זקנים חולים ועוברי בטל, אנארכיסטים מקצועיים וסתם ערב רב של בליינים שכל סיבה ראוייה בעיניהם לאיזה התפרעות טובה עם המשטרה או לפחות לאיזו הפגנה טובה בחצות הלילה? ג. אני מתנצל מראש בפני אלפי האנשים הטובים היוצאים מבתיהם כדי לעשות משהו להצלת המדינה מסיאוב וחידלון. אבל כוונות טובות, אינן תחליף למחשבה, תכנון ופעילות פוליטית ארוכת טווח. אלו שצעקו ברחוב "העם דורש צדק חברתי" לא היו העם ולא הביאו צדק חברתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. תושבי רחוב בלפור חיים ממילא מאחורי מחסום. את אחד מהבתים ברחוב (בית שוקן) כבר דרשו דיירי מעון ראש הממשלה לפנות. אולי אתה מדבר על דיירי הרחוב הסמוך. שילכו לעזה. ג. תוכנית פוליטית: לגרום לביבי לפנות את כסאו. כדי שנוכל להתחיל לריב על הבעיות הרציניות שיש לישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. את "שילכו לעזה" לא הבנתי. אם תרצה תצטרך להסביר לי. ב. תכנית פוליטית: להפסיק להתחזות ל"עם", לצופף שורות מאחורי יאיר לפיד ולהפגין במסגרת מפלגת יש עתיד. להשתדל שתזכה במנדטים רבים ככל האפשר (20?30?), כך שבכל ממשלה עתידית תייצג את צרכינו ורצונותינו, או תהיה אופוזיציה גדולה ומשפיעה. (כן, היה בני גנץ, אבל אולי שורש הרע הוא שאנו רוצים לייצג את העם ולא את עצמנו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה רמז לדרך עזה הסמוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מדובר על השכנים. ב. בין השאר צריך לגרום למצביעי השמאל לחזור לקלפיות. לחזור מההלם שנגרם מגנץ. קטונתי מלהביא עוד משיח חדש למצביעי השמאל. אבל אם אני יכול לשכנע אנשים שיש עוד הרבה אנשים שחושבים כמוהם, למה לא? וכן, מדובר על עם. על הדרך אני מנסה לשכנע אנשים שביבי הוא כישלון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> אבל כוונות טובות, אינן תחליף למחשבה, תכנון ופעילות פוליטית ארוכת טווח אז איזה דרך פעולה חלופית אתה מציע לאזרחים המודאגים\מובטלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ומה על מאות אלפי האזרחים שחיים בתל אביב ופעם בשבועיים1 מבלים שעות בפקקים כי נכים/אתיופים/מובטלים/נהגי מוניות/וואטאבר2 חוסמים לו את ערוצי התנועה הראשיים ו/או את כיכר רבין בדרך הביתה? בדיוק כמו האזרחים ההגונים מרחוב בלפור - הם מבינים שיש אנשים שסובלים יותר מהם ועבור הזכות להפגין את סבלם ואולי לשנותו, הנוחות היומיומית הנעימה שלהם נפגעת קצת. סבלו של מי שניטל מטה לחמו באחת על ידי ממשלה חסרת אחריות גדול לאין שיעור מזה של אזרח ברחוב בלפור שצריף לסגור את התריסים יותר חזק לכמה ימים. ואגב, יש כבר מכתב של כ-300 תושבי השכונה הנ"ל שמצדדים בהמשך ההפגנות למרות הרעש. אלה שצעקו על צדק חברתי הביאו לכמה וכמה שינויים שאתה נהנה מהם עד היום, בעיקר בגזרת הטייקונים והריכוזיות3. 1 ימי לפני קורונה 2 ועוד לא דיברנו על רצי המרתון 3 איפה נוחי, איפה פישמן, איפה לבייב וחבריהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמישהו שאל אותי, אבל: ראשית, לדעתי חסימת כבישים או יצירת מפגעי רעש וזוהמה מתמשכים אף פעם אינם מוצדקים, ומצידי המשטרה זכאית, ואף מחויבת לפנות אותם ולהפעיל את הכוח המינימלי שנדרש לשם כך. שנית, פעם בשבועיים זה לא כמו ערב אחרי ערב, ורעשים עם מגאפונים עד אחרי אחת בלילה הם לא בדיוק אי נוחות קלה, שלא לדבר על רחוב מסריח משתן. (האמפתיה שהיתה לי כלפי עולי אתיופיה שנתקלים בגזענות המושרשת בארץ הקודש התנדפה כשנקלעתי לפקק עצום שנוצר בגללם בדרך לבי"ח איכילוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשאתה תקוע בפקק בדרך להוציא את הילדה מהגן זו לא אי נוחות קלה. והייתי מהמר שסיפורי ה"רחוב מסריח משתן" מוגזמים ביותר. איך זה לא שמענו על זה אף פעם בהפגנות בתל אביב? מה, ירושלים היא כמו קוקה קולה, משתנת בטירוף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה טובה. אני חושבת שהם באמת בנו על זה שרוב האנשים לא מגיעים לירושלים בכלל (ולכן למשל הם קוראים לרחוב עזה בשמו הרשמי - דרך עזה - בניגוד לדרכם של התושבים המקומיים). אגב, אני גדלתי לא רחוק מהכנסת. הייתי אמונה מינקות על חסימות כבישים (גם לביקורים רשמיים), הפגנות ותהלוכות מכל הסוגים. ואני זוכרת בבירור את הפגנות הימין ב94-95, נגד רבין ובעד ביבי. עוצמת המגפונים היתה חזקה בהרבה מכל מה שהכרתי עד אז. הקריאות הידהדו לנו בכל הבית. זה היה כמובן מטרד, אבל לא העלתי על דעתי שאפשר וצריך לאסור זאת. נדמה לי שרצח ראש הממשלה גרם להורדת הווליום. אבל אולי זכרוני מתעתע בי, לאחר שנים מעטות לא גרתי שם יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הירושלמים מכנים את זה ללא רחוב או דרך, אלא רק עזה והעתיקים יכתבו גאזה-שטראסה. ותמיד רצוי לזכור את שבעת הדרכים בירושלים. דרך עזה דרך חברון דרך בית לחם דרך יפו דרך שכם דרך רמאללה דרך יריחו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפו הוא רחוב יפו, לא דרך יפו. היסטורית, כמובן, הדרך לבית-לחם ולחברון היתה בדיוק אותה דרך - דרך חברון של היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חופש הביטוי הוא זכות יסוד עילאית (השופט אגרנט, פס"ד קול העם), שנסוגה רק מפני ודאות קרובה לסיכון שלום הציבור. הפגנה שפוגעת בזכויותיו של היחיד לשקט בביתו עושה זאת כחוק ובצדק. ב. לכל עם השליטים המגיעים לו. אישית אני חושב שלא מגיע לי מירי רגב, מיקי זוהר וישראל כ"ץ, אבל כנראה שבממוצע מגיע לנו. ג. נכון. אז? אצטט עוד קטע מבג"ץ "קול העם"- הדמוקרטיה מהווה בראש וראשונה משטר של הסכמה — היפוכו של משטר המתקיים בכוח האגרוף; והתהליך הדמוקרטי הוא איפוא תהליך של בחירת המטרות המשותפות של העם ודרכי הגשמתן, בדרך הבירור והשקלא והטריא המלולית, הווה אומר, על־ידי ליבון גלוי של הבעיות העומדות על סדר יומה של המדינה והחלפת דעות עליהן בצורה חפשית (ראה את הספר, Government on Reflections מאת Barker. e ,ע׳ 36). בבירור זה, המתקיים באמצעות מוסדותיה הפוליטיים של המדינה — המפלגות, הבחירות הכלליות והדיונים בבית המחוקקים — ממלאה ״דעת הקהל״ תפקיד חיוני והיא ממלאה תפקיד זה לא רק בשעה שהאזרח הולך לקלפי כי אם בכל הזמנים ובכל העתים. למדינאי הנבון ברור הדבר... כי עליו להתחשב בדעת הקהל מדי יום ביומו, הואיל והאזרח הפשוט הוא המרגיש כאשר החוקים אינם מותאמים לצרכיו; הוא היודע אם ״הנעל לוחצת יותר מדי״ והיכן מקום הלחיצה. ״אמנם אין הקהל מכיר את הפרטים״, מצין גם פרופיסור ח״י רות בספרו ״שלטון העם על ידי העם״ (ע׳ 19) ; ״הוא רק יודע (למשל) שמלחמה מעיקה עליו או שהמחיר של מצרכים חיוניים גדול מכפי כוחו הכלכלי. חלק חשוב מאד של תפקידי הדמוקרטיה הוא לתת את האפשרות להרגשות אלה לצאת לאור עולם ולמצוא את הפתרון בדרך חוקית הקבועה מראש, וההרגשות גלויות הן למדי גם לאדם הפשוט אף אם אינו בקי בניתוח המדעי של הסיבות ופתרונן. 'לב יודע מרת נפשו׳; ואם האיש הפשוט אינו מבין איך לתקן, הוא מבין מה יש לתקן״ אכן, מתקיים לא רק תהליך מתמיד של הבהרת דעת הקהל אלא גם של עיצובה. לאותה שיטה של בירור בפרהסיה ושקליא וטריא ברבים יש ערך חינוכי רב בשביל האזרח הפשוט. למשל, בעקבו, אם בהרחבה ואם בצמצום, בעתונות, אחרי הדיבורים והוויכוחים המתנהלים בבית המחוקקים הוא לומד מה שנחוץ לו ונעזר על־ידי־כך בקביעת עמדתו (רות, שם, ע׳ 39). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חופש הביטוי" אינו מה שעומד בבסיס המחלוקת כאן, אלא אופן היישום של אותו חופש. תסכים איתי בודאי, ומן הסתם גם אגרנט היה מסכים שחופש הביטוי לא אומר שלכל אחד יש זכות לבטא את מחשבותיו בכל מקום ובכל עת. אם אתה לא מסכים איתי אשמח להמשיך את הויכוח החל מהשעה 2:00 בלילה כשאני עם מגאפון מול ביתך. קבענו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפגנה היא אולי אופן הביטוי שעונה הכי יפה למה שציטטתי מאגרנט: " חלק חשוב מאד של תפקידי הדמוקרטיה הוא לתת את האפשרות להרגשות אלה לצאת לאור עולם". לכן אסור להגביל הפגנות, אלא במקרים קיצוניים של סכנה לשלום הציבור. ההפגנות אצלנו בכלל הן מאוד פרווה יחסית למה שראיתי בצרפת, לפני עשרים שנה, כשהעלו את שכר הלימוד לסטודנטים. הייתי בעיר שדה כשהן התחילו, והיתה שם תהלוכה גדולה עם שלטים, כעבור יום או יומיים הגעתי לפריז, ושם ההמון כבר הפך מכוניות משטרה, נתץ חלונות ראווה והצית אש בתחנות מטרו. השומר בכניסה למלון, שגם חלונותיה נופצו, בדק דרכון לכל אחד מהנכנסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואמנם ההשפעה שלהן שם חזקה הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, יש למה לשאוף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |