בתשובה לדב אנשלוביץ, 22/07/20 11:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שיעור החולים קשה מסך המאושפזים הגיע ל 39%, מה שחשבתי שלא יהיה הגיוני, אבל צדקת. מספר החולים קשה כפול ממספר המוגדרים בינוני. נראה ששינוי ההגדרות היה דרסטי, ומקלקל כל השוואה לאפריל. אנחנו עכשיו עם מספר חולים קשה גבוה בכ 40% מזה של השיא של אפריל, בזמן שמספר המאושפזים נמוך בכ 20% מזה של השיא באפריל. שיעור החיוביים בבדיקות ממשיך להיות גבוה מאוד - 7.7% אתמול- אפילו שכמות הבדיקות גדולה. נראה לא טוב. בהשוואה עולמית אנחנו בטופ של מקרים פעילים ביחס לאוכלוסיה וממשיכים להגדיל את הפער מהמדינות שמתחתינו. בבלגיה, אותה עברנו לאחרונה, היו בשבוע האחרון בממוצע קצת פחות מ 200 מקרים חדשים ביום. אצלנו יותר מ 1500. מבחינת קצב ההתפשטות הנוכחי (מקרים חדשים לעומת מקרים פעילים) אפשר להשוות אותנו רק לקירגיסטן ועומאן. במדינות בודדות בעולם כמות המקרים החדשים לא ירדה בשבוע האחרון לעומת השבוע שלפניו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מה שנראה כאנומליה בין מס' החולים קשה לעומת הבינוניים (לפני כמה ימים פרופ. לס נפנף בזה כהוכחה למשהו באיזה דיון בטלוויזיה, והרופאה שמולו, מדליקת המשואה פרופ. גליה רהב לא ממש ענתה לו לעניין), הפתרון הוא די פשוט: השלב ה"בינוני" במחלה הוא שלב קצר שדי מהר מתפתח, בעיקר לכיוון ה"קשה" שהוא שלב הרבה יותר ארוך - גם בזכות אחוז התמותה הנמוך (שהוא אנומליה יותר מעניינת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז התמותה הנמוך בארץ נובע לדעתי משילוב של כמה גורמים: 1. השיעור הנמוך של זקנים באוכלוסיה. 2. השיעור הנמוך מאוד של הזקנים בבתי אבות. 3. באותו ענין- המשפחה המורחבת התומכת. 4. גורמים סביבתיים- תזונה, מזג אוויר, שהות באוויר הפתוח לעומת חללים סגורים וכו'. בלומברדיה היו 85,775 מקרים (שיעור של 23.8% חיוביים מסך הבדיקות, ס"ה 7.9 פרומיל מהאוכלוסיה), פחות מאחוז מהאוכלוסיה, ו 15,662 מקרי מוות (1.4 פרומיל מהאוכלוסיה כולה, 18% מהמקרים). לא מצאתי נתוני בדיקות ותמותה בברגמו עצמה אבל היו שם 15000-16000 מקרים, תלוי מי סופר- כ 1.5% מהאוכלוסיה, שיעור כפול מאשר בשאר הפרובינציה. אגב- ל 57% מתושבי ברגמו כבר יש נוגדנים לקורונה! 1. חיסון עדר לא עובד ב 20%, ולא ב 40%, אבל כנראה שכן מעל 50%. 2. מספר בעלי הנוגדנים (אם המדגם מייצג, והם אומרים שכן) הוא כמעט פי 40 ממספר המקרים. חלק גדול מהפער ניתן לייחס לתת אבחון. אם נתקנן את מספר המקרים בלומברדיה לפי שיעור תמותה של 1.5%, אז שיעור החולים, כולל אסימפטומטיים, מהאוכלוסיה היה רק 10%. אפילו אם נכפיל אותו עבור ברגמו עצמה, עדיין רק כשליש מאלה שפיתחו נוגדנים נדבקו בכלל. אם נחזור לאניית הקורונה- כולם נבדקו, 20 ומשהו אחוז נמצאו חיוביים, לפיכך אפשר לשער שכ 60% פיתחו נוגדים, והנה מספר הקסם של חיסון העדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה היא שארוכה הדרך לחיסון העדר. צריך בערך 8% סימפטומטיים מכלל האוכלוסיה, נגיד 5% באוכלוסיה צעירה כמו ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד השוואה מעניינת בין מדינות היא השוואה של קצב ההתפשטות: הבאתי את הגרף הזה בעבר. הצורה של הגרף של ישראל דומה מאד לצורה של הגרף ביפן ובאוסטרליה. למעשה יפן כמעט זהה לישראל בפיגור של 3 שבועות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הבעיה היא שביפן ואוסטרליה מספר המקרים הפעילים ביחס לאוכלוסיה זעום (4000 ומשהו מקרים פעילים בשתיהן, עם אוכלוסיות גדולות בהרבה משלנו). נכון שבגידול אקספוננציאלי פער כזה יכול להסגר במהירות, אבל כבר ראינו שגידול אקספוננציאלי לא מחזיק מעמד הרבה זמן באותו קצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך ברור לי במה צדקתי הפעם אבל מבחינת הסיכויים זה מאד הגיוני. אני לא כל כך בטוח בכך שיש איזה שהוא הבדל מהותי בהגדרת החולים הקשים שגורם לעיוות ההשוואה. שים לב שמתחילה ועד שיא הגל הראשון מתו 130 איש, ואילו מתחילת הגל השני ועד היום מתו 145 איש מבלי שהשתנתה הגדרת המת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להגיד שגם את הגדרת המת אפשר לשנות. אי אפשר לשנות את העובדה שאדם מת, אבל את ההגדרה של סיבת המוות כקורונה אפשר בהחלט לשנות. אפשר להגדיר כל מי שיצא חיובי לקורונה ונפטר בחודש-חודשיים הבאים כמת מקורונה, ואפשר לחפור עמוק יותר, לבחון כל מקרה לגופו ולראות האם הקורונה היא הסיבה. כשמדובר על אנשים מבוגרים מאד עם מחלות רקע ההבדל עשוי להיות לא זניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה באמת חושב ש"זקני ציון", מסיבות נעלמות, באמת שינו את סיבת המוות כדי להשפיע על גרף המתים? אגב מהתבוננות, גרף המתים בהתחלה עד שיא המגפה בהתחלה מאד דומה לגרף הזה היום, גם מבחינת קצב הגידול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא אמרתי שמישהו ביצע איזשהו שינוי. אמרתי רק שגם ההסתכלות על מספר המתים עלולה להיות מטעה. אי אפשר להניח שזה מספר יצוק בברזל. יכול להיות למשל שבתקופות עומס הרופאים פחות בודקים מה בדיוק הגורם למוות, בחו''ל היו מדינות שבשעת התפרצויות בכלל לא בדקו וסיווגו למשל את כל מי שנפטר בבתי האבות כנפטר מקורונה אף שבבתי אבות יש תמותה שוטפת גם בלי קשר לקורונה. אגב גרפים, השיפועים של הגרפים שלך בימים האחרונים כל-כך חדים ששוה לשקול סקלה לוגריתמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח מבלי שיש לי איזה שהוא מידע, שרוב רובם של אלה שסווגו כמתים מקורונה שהו בבית חולים במותם, והובחנו לפני מותם כחולים בקורונה. חולה שאובחן כחולה קורונה ומת נוסף לרשימת המתים הזאת. ייתכן שסיבת המוות המדויקת לא הייתה הקורונה, אם כי איני מבין איך בכלל אפשר לעשות הבחנה כזאת כי בוודאי הקורונה משפיעה על תפקוד הגוף כולו. לפי הבנתי אם כך נהגו זה מספיק מדויק ומצייר תמונה נכונה לענייננו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אבל לדעתי העניין החשוב נמצא דוקא בנקודת המבט ההפוכה. צריך לשים לב ש% התמותה (פר מקרים מטופלים) כמעט קבוע, 1.8% לאורך כל התקופה מסוף אפריל ועד היום. יתכן שהשפעות הגל השני עדיין אינן מקבלות ביטוי מלא, אבל איני חושב כך. החשוב הוא שלמרות כל המניפולציות שהכפילו את מס' המאובחנים פי 10, הגדילו את מס' החולים קשה בעשרות אחוזים והקטינו את מס' המונשמים בעשרות אחוזים, יש עוגן של קביעות האומר שבערך 2% מן המקרים המטופלים נפטרים. זה אומר שאם ננקה ממספר המאובחנים, את הגידול בגלל גידול מס' הבדיקות, נוכל לנחש את מס' הנפטרים בגל השני. בגלל שנראה שיש בגל השני עלייה אמיתית של כ-30-50% ,במספר הנשאים, נספר הנפטרים בגל השני יהיה בסביבת ה-400. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח. אם אתה מסתכל בגרפים של דב אתה יכול לראות שגרף הנפטרים שהיה צמוד לגרפים של הנדבקים והמאושפזים נפרד מהם - הם לא שומרים על אותו יחס. יתכן שזה רק ענין של השהיה, אבל זה לא נראה לי כך מהגרף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל כל המניפולציות קשה בכלל להסיק משהו מן הגרפים. ממה שאני רואה בגרפים של משרד הבריאות ו-worldmeter, הגרף של המתים, פחות או יותר עוקב אחר גרף המקרים הכולל, ממרחק של כ-20 יום. כדאי גם להזהר, לא להסיק מסקנות ממספרים ללא מיצוע של לפחות 7 ימים. בכל אופן, אם אני ממשיך עם ההערכה הזהירה שלי שמדובר פחות או יותר בדגם של הגל הראשון + 30-50%, אנו נמצאים כעת בתמותה של 8-9 אנשים ביום, כאשר שיא הגל הראשון היה 10. כנראה שבשבוע הבא נעבור את השיא של הגל הראשון. מאחר ואנו כבר קרובים מאד, אני רואה שהתחזית שלי היא מאד אופטימית והיא מצפה תחילה להתייצבות ב-2-3 השבועות הקרובים ואח"כ לתחילת הירידה. מאחר ובשבועיים האחרונים, נקטו הממשלה ומשהב"ר, צעדים די מינוריים, וגם אלו טורפדו בחלקם ע"י התפרעות הציבור והכנסת (ולא ע"י ממשלת צללים זדונית היושבת בלשכתו של אהרון ברק), אם תחזיתי תתממש, אני אראה בכך אישור לכך שההשפעה של הסגר בגל הראשון היתה הרבה פחות ממה שחשבנו עד כה. הממשלה יכלה לצמצם מאד את המגיפה ע"י הטלה נחושה של סגרים מקומיים ואכיפה נחושה של כללי בידוד לא ממש מרחיקי לכת. היא לא עשתה זאת. היא מעדיפה לעסוק בהסחות דעת ותמרונים תזמורתיים בחשיכה, כמו סיפוח, חלוקת מתנה לחג ואיסור על פעולות המרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה עם "הטלה נחושה של סגרים מקומיים" היא שהיא לא תהיה כל כך נחושה - תנחש למה. והרי הנתונים מהדשבורד להיום (עובור השבוע האחרון) לגבי אחוזי הקגילוי בערים מרובות הנדבקים ביותר: בני ברק - 19% ביתר עילית - 24% ירושלים - 11% (הכי הרבה נומינלית אבל1) תל אביב - 5%. לא צריך להיות מתימטיקאי דגול כדי להבין איפה כדאי להחמיר את ההגבלות, ולא צריך להיות פוליטיקאי דגול כדי להבין למה זה לא קורה. 1 ירושלים היא עיר גדולה, רחבה ומגוונת. זה מן הסתם ממצע בין אזורים ממוקדים יותר לשאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם זה יש לדעתי מגמת התייצבות מסוימת. מספר המאומתים החדשים בחמשת הימים האחרונים הוא 7893 ואילו בחמשת הימים שלפניהם היו 8355. גם אם נניח שחלק מזה הוא אפקט של צמצום מסוים בקריטריונים לבדיקות, אני חושב שאפשר להסיק מזה שמספר הנדבקים היומי פסק לגדול או גדל לכל היותר באטיות רבה. מעבר לכך, מקרי ההידבקות אמנם לא מוגבלים לאזורים מסוימים בארץ אבל אין ספק שהשכיחות שלהם בישובים ספציפיים (בעיקר חרדיים) או בקהילות ספציפיות (בעיקר חרדיות) בתוך ישובים מעורבים היא גדולה בהרבה ממה שאפשר לכנות "שכיחות הרקע". זה יוצר הזדמנות להוריד משמעותית את מספר המקרים באמצעות התמודדות בקהילות האלה, בלי הצורך להוריד פטיש על הראש של היתר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |