בתשובה לשוקי שמאל, 21/07/20 19:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראיתי את הסרט רק כמבוגר, ואני חושב שיותר מפעמיים (ופחות משלוש). אכן, התמונות של אטלנטה במלחמה מרשימות, ואם הסרט היה נעצר שם הייתי מתייחס אליו יותר בחיוב. אבל זה רק אמצע הסרט, למען השם, ואחר כך יש עוד איזה שעתיים של דרמה אישית חסרת פואנטה (אני בהחלט מזדהה עם השורה הידועה של גייבל). כמו כן, אני לא רואה במשחק של לי וגייבל שום דבר יוצא דופן ביחס להוליווד הקלאסית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ויויאן ליי רחוקה מאד מלהיות שחקנית הוליוודית. שחקנית תיאטרון מצטיינת מאנגליה אני חושב. ממש לא דוריס דיי. הביאה להוליווד משהו שלא היה שם. סקרלט אוהרה ובלאנש דובואה הן נפשות עם מעמקים של אפילה ורוע שכנראה שיקפו הפרעה נפשית לא פשוטה (של השחקנית). היא לא היתה השחקנית המקורית של חשמלית ושמה תשוקה של טנסי ויליאמס בברודווי, אבל השחקניות החולמות לגלם את הדמות, צריכות להתמודד עם הביצוע שלה. הבמאי של חלף עם הרוח (אאז''ן היו כמה) הצליח להבליט את הצד הקשוח והאפל שלה ע''י הצבתה מול שחקנית המשנה שגלמה את טיפוס האישה ההוליוודית הטיפוסית. תשים לב, כיצד המשחק של ויויאן ליי יוצר קונטרה ומכריח גם את קלארק גייבל לחרוג מגבולות המחזר השרמנטי שהרבה לגלם. אני יכול להבין את ההסתייגות שלך מן החצי השני, אבל לדעתי הההתארכות וחוסר הקשר קשורים בהחלפת הבמאי באמצע הצילומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההבהרות. אני יכול רק לציין שלדעתך שותפים כל אוהבי הקולנוע הרלוונטי, ולדעתי לא שותף אף אחד (שאני מכיר), אז כנראה אתה יותר צודק. (eppur si muove) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |