 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעולם מגייסים אלפים לחקירות קורונה - בישראל מסתפקים בשליש מזה דה מרקר 1.7 מזהי מגעים זהו שם אחר, פשוט יותר, לחקירות אפידמיולוגיות. "זה לא מדע טילים", אומר ח"כ נפתלי בנט (הימין החדש), וקורא לגיוס המוני של מזהי מגעים "שיעברו הכשרה של חמישה ימים, ויתחילו לעבוד". בנט מסתמך בדבריו על הניסיון בליבריה, במסצ'וסטס וגם במדינות אירופיות מתקדמות. עם כ-600 נשאים חדשים ביום, כאשר כל חקירה אורכת שלוש-שש שעות - כיום עדיין מצליחים לבצע חקירות לכל הנשאים המזוהים, תוך 1.07 יממות גרמניה, למשל, עשתה מהלך דומה - היא הקימה 400 מוקדי לקוחות המאוישים בכ-21 אלף מוקדנים, שמטפלים טלפונית בכל חולי הקורונה המזוהים ובכל מי שחשוד שבא במגע עם חולה קורונה. היחס הוא של מוקדן אחד לכל 4,000 אזרחים, והמוקדנים מגיעים משלל מקצועות - עובדים סוציאלים, ספרנים, מורים, גננים, או אפילו שוטרי תנועה. כולם גויסו, עברו הכשרה קצרה, והם מאיישים מאז את הקו החם, שממנו מתקשרים לכל החשודים במגע, מחליטים אם הם צריכים להיכנס לבידוד או להישלח לבדיקת קורונה, ומתקשרים מדי יום כדי לוודא שדבר לא חסר למבודד. זיהוי המגעים האפקטיבי של גרמניה הוא, ככל הנראה, אחת הסיבות המרכזיות להשטחת העקומה של המגפה במדינה. לפי המפתח הגרמני, בישראל אמורים היו להיות מועסקים כ-2,500 איש בזיהוי מגעים, או חקירות אפידמיולוגיות. רק שבישראל יש 27 אחיות אפידמיולוגיות בלבד. לדברי ליאורה וילנסקי, מפקחת ארצית על בריאות הציבור במשרד הבריאות, מאז פרצה המגפה, האחיות האפידמיולוגיות תוגברו בעוד 500 אחיות בריאות הציבור. בפועל, כמעט כל אחיות בתי הספר ואחיות טיפת חלב בישראל עוסקות בארבעת החודשים האחרונים בביצוע חקירות כאלה - תוך הזנחת תפקידן המקורי. גם לאחר התגבור הזה, וילנסקי ואחרים בענף מדווחים כי העומס הוא קרוב לבלתי-נסבל. עם כ-600 נשאים חדשים ביום, כאשר כל חקירה אורכת שלוש-שש שעות בממוצע רק לזיהוי המגעים, ולאחר מכן נדרשות גם עוד עשרות שעות כדי להתקשר לכל המגעים המזוהים, לשוחח אתם ולהחליט אם הם נדרשים להיכנס לבידוד או לא - זה די נס שמערך החקירות האפידמיולוגיות לא קרס עד כה. הוא אכן עדיין לא קרס. לדברי וילנסקי, כיום מצליחים עדיין לבצע חקירות לכל הנשאים המזוהים, תוך פרק זמן של 1.07 יממות. כלומר, מעט יותר מיממה. אחוז קטן של החקירות לא מתבצע בגלל קושי בזיהוי - למשל, כי איש מד"א שלקח את הדגימה טעה ברישום תעודת הזהות - ויש גם עיכובים בסופי שבוע בגלל כניסת השבת. לא בגלל האחיות, שבארבעת החודשים האחרונים עובדות בכל סופי השבוע - אלא בגלל שאי-אפשר להתקשר לנשאים דתיים ולקיים את החקירה מולם. בלית ברירה, חקירות אפידמיולוגיות של נשאים דתיים מתנהלות בשעות מאוחרות של הלילה, במוצאי שבת. כדי להתמודד עם העומס, משרד הבריאות אישר באחרונה לגייס 200 סטודנטים לרפואה ולסיעוד שיסייעו באופן זמני בחקירות. ואולם האחיות האפידמיולוגיות לא לגמרי מברכות על המהלך הזה. מוריה אשכנזי, יו"ר ועד האחיות האפידמיולוגיות, חוששת כמובן מפריצת הענף שלה, ומפגיעה במוניטין המקצועי שלו. אם כל סטודנט יבצע את מלאכתה של אחות אפידמיולוגית, אז מהו הערך המוסף של האחיות עצמן? לפי המפתח הגרמני, בישראל אמורים להיות מועסקים כ-2,500 איש לביצוע חקירות אפידמיולוגיות - אלא שכיום מועסקות רק 27 אחיות אפידמיולוגיות גם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מתנגד לגיוס כוח אדם זמני. "משרד האוצר מתקמצן להוסיף תקנים קבועים, בשעה שברור שמערך בריאות הציבור מורעב ומשווע לתוספת משאבים. הקורונה עומדת להישאר כאן עוד זמן רב, שווה להשקיע עכשיו בגיוס כוח אדם איכותי שילווה אותנו לאורך זמן", הוא אומר. עם זאת, גם לוין מודה כי 200 סטודנטים זהו לעג לרש. זה מביא את מספר החוקרים בישראל ל-800-700 בלבד. נזכיר כי המפתח שגרמניה הציבה להדברת המגפה היה 2,500, וכי בגרמניה לא התעקשו על גיוס של סטודנטים לרפואה בלבד. גם גננים או שוטרי תנועה, עם מעט סמכותיות ואינטליגנציה רגשית, גויסו למשימה. בסוף, זאת משימת תשאול עדינה אך פשוטה: להרגיע את הנשא המבוהל, להסביר לו מה עומד לקרות אתו מבחינת בידוד, ולרענן את זכרונו במשך כמה שעות בנוגע לכל האנשים שעמם נפגש בשבועיים האחרונים. היכן 2,500 מזהי המגעים, שיסתערו על מאות נשאי הקורונה החדשים המתגלים בישראל מדי יום, יזהו את כל מי שבא עמם במגע, וגם יצליחו ליצור קשר עם כל אותם מגעים ולהכניס אותם לבידוד, וכל זה בתוך פרק זמן של 24 שעות? הם לא נמצאים אפילו בתכנון של משרד הבריאות, שממשיך להתעקש על ניהול ריכוזי של כל קטיעת שרשרת ההדבקה. המחסור בכוח אדם במערך החקירות האפידמיולוגיות מועצם בשל קשיים טכניים עצומים. במהלך הקורונה נבנתה בבהילות מערכת מחשב מרכזית לחקירות. רק שהמערכת מחייבת להזין את נתוני החקירות באופן ידני, היא אינה מחוברת למאגרי מידע כך שלא ניתן לשלוף ממנה נתונים אוטומטית, והיא גם אינה מאפשרת ביצוע ניתוחים סטטיסטיים או חקירת AI (בינה מלאכותית) כדי לזהות תבניות חוזרות של מגעים מסוכנים. בנוסף, היא גם אינה מחוברת למערכת התקשורת, ולא יכולה לשלוח סמסים באופן אוטומטי לכל מגע מזוהה, כדי שייכנס לבידוד עד שייצרו אתו קשר. במקום זאת, צריך להתקשר טלפונית לכל מגע מזוהה כזה, דבר שבעליל מאריך מאוד את תהליך סגירת המעגל. זאת ועוד, לאחיות אין אמצעים טכנולוגיים ולו הפשוטים ביותר. אין להן, למשל, טאבלטים שאליהם הן יכולות להקליד מיידית את הפרטים שמוסרים להם הנשאים. אין להן גם יכולת להשתמש באפליקציות מעקב - למשל, נתונים של חברת גוגל אשר שומרים את התנועה בטלפון הנייד במשך שבועיים, והיו יכולים לקצר את הליך החקירה האפידמיולוגית בעשרות אחוזים. אחות אפידמיולוגית, עם סיוע של אפליקציה, יכולה על פי כל ההערכות, להגיע לזיהוי מגעים מתוחכם ומהיר יותר מהאיכון של השב"כ. רק שזה לא קורה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |