 |
הָמֶחָיֶה.
הגיב מישהו על כך שנמצא שהנגיף לא יכול להתקיים בתוך מי הבריכה בגלל הכלור שמוסיפים למים, שהשוחים לעתים גם מוציאים את הראש מהמים1. כשאני הולך היום במדרכה ורואה שמתקרב ממולי מישהו, ואפילו אדם בודד, ועוד מעט נחלוף זה על פני זה, אני ממהר לעטות על פני מסיכה שאני כל הזמן מחזיק ביד. כשאני שוחה, ובנתיב שלי נמצא עוד מישהו2, ברור שאם נחלוף זה על פני זה או שאעבור אותו שזה עוד יותר חמור כי הקרבה נמשכת יותר זמן, המרחק בינינו יכול להיות אפילו פחות ממטר, ואי אפשר לעטות מסכה. לכן, ברור שסיכון קיים. במלתחה (שבשרותיה איני משמש היום) הסיכון גדול עוד יותר, כי מדובר במקום קטן יחסית סגור, ולא תמיד ניתן לשמור שם על מרחק של שני מטר בין אדם לאדם.
אשר לשיקולים האישיים שלי, בקריית מוצקין יש היום לפי הרישומים כ 10 חולים פעילים ובקריית ביאליק שבה נמצאת הבריכה כ 15. לכן, אני מניח, שהסיכוי שאתקל בחולה הוא קטן מאד, ויחד עם צעדי הזהירות שאני עושה, אי שימוש במלתחה ועטית מסיכה סמוך לפתח הבריכה שבו יש בדרך כלל 4 או 5 אנשים, מבחינה אישית אני די בטוח. הרי גם לקום מהמיטה, לצאת ולחצות כביש זה מסוכן במידה קטנה אבל קיימת. וכיוון שמותר ללכת ואיני עובר על שום חוק ותקנה אני מנצל זאת. אבל מבחינת הממשלה, הסיכוי הקטן של מישהו בבריכה שלי מוכפל בכל הבריכות בארץ, ואיסור על פתיחתן בפרוש עוזר במלחמה במגיפה, שבה אנו חייבים לנצל כל אפשרות. לכן אם יסגרו את הבריכות, דבר שאני סמוך ובטוח שיקרה בקרוב, אקבל זאת בהבנה.
1 פעם, לפני שנים רבות עקרו לי שן. בתום התהליך שאלתי את האיש שעקר לי את השן, פרופ' לאופר (שהיה פעם מנהל מחלקת השתלות השנים ברמב"ם) אם אני יכול ללכת לבריכה. הוא השיב שביוון שיש במים כלור זה בטוח והתשובה חיובית. ליתר ביטחון הגבתי על כך בכך שכשאני שוחה אני מכניס את ראשי למים. על כך הוא ענה שזה בסדר, אבל אני צריך לזכור גם להוציא אחר כך את הראש. . .
2 שזה מתקיים היום בערך בשליש מזמן השחייה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש