בתשובה לאריק, 01/07/20 14:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובתי לא התייחסה לגלים שהתרוממו היום, אלא לדעתו של פרידמן שאותה שמעתי ברדיו, ולוויכוח שהיה בינינו בעבר, ושבעקבותיו (ובעקבות המלצתך) שלחתי גם שאלה לאסא כשר בעניין זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת ניצן ומנדלבליט. הם לא מחליטים בעניין כללי אשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שלחת אותי בזמנו לכתבה, נדמה לי בויינט , שעניינה התייחסות שי ניצן ומנדלבליט, לבקשתו של נתניהו למימון משפטו. יש שם, עד כמה שזכור לי, גם התייחסות לכללי אשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בתגובה 720156 וזה דווקא מישראל היום. מנדלבליט ושי ניצן מככבים בכתבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הכתבה שקושרה בתגובה ההיא ואני לא מבין את כוונתך. שם היועמ"ש שלח את נתניהו לוועדה. האם אתה אומר שבזה ששלח אותו לוועדה הוא כבר החליט במקומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לחזור ולעשות סבב נוסף על דברים שכבר אמרנו. שאלתי באחת התגובות אם על מנת להתגלח צריך ראש הממשלה להישלח לוועדה ולקבל ממנה היתר. מה הקריטריון לפיו הוא צריך להחליט מתי ללכת לוועדה. התשובה שלי היא שהוא צריך לקרוא את כללי אשר ולנהוג לפי מה שכתוב בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יותר פשוט שישאל את היועמ"ש שלו? (לא אם הוא רשאי להתגלח, אלא אם הוא צריך ללכת לוועדה לקבל היתר למתנה של 10 מיליון ש"ח) אגב, שרים מקבלים בהכנסם לתפקידם חוברת שמפרטת את זכויותיהם וחובותיהם. לא מצאתי עותק שלה ברשת. מעניין מה כתוב שם על מתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נשבר מהתופעה הזאת שכל משפט בעברית דורש פרשנות של יועץ משפטי. את חוק המתנות לעובד ציבור, למשל, אני ציטטתי כאן והוא מפריד בין מתנה לעובד ציבור "באשר הוא עובד ציבור" ומתנות אחרות שהן מותרות, ואין שם שום התייחסות ליוקר המתנה. איני צריך לשם כך שום יועץ משפטי, ואם בית המשפט העליון יחליט אחרת ממה שאני מבין, אומר שהשופטים טועים ולא אני (אם כי למען הסדר הטוב צריך לקבל את החלטתם). כך לעניין החוק שלא מתיר למועמדים שאינם מכירים במדינת ישראל כמדינה יהודית לכהן בכנסת. הוא כתוב ברור מאד. ואם איזה מועמד אומר שאינו מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית החוק לא מתיר לו לכהן בכנסת. וכיון ששופטי העליון חושבים אחרת הם טועים ולא אני. וכללי אשר מדברים בפרוש על "טובת הנאה", ולכן אינם רלוונטיים לעניין המתנות בתיק 1000 וגם לא לעניין מימון הוצאות המשפט אם אינם קשורים ב"טובת הנאה" (וכך חושב גם פרופ' פרידמן). ראש הממשלה לא צריך לשאול את היועץ המשפטי שלו אם הוא רשאי להתגלח וכל שאלה אחרת הקשורה בפעולה שהחוק שכתוב בעברית וכל קורא עברית מבינו, מתירו. וכשתמצא את החוברת, אקפיד הפעם לקרוא ולבדוק אם מה שאתה מספר לי על הכתוב בה באמת כתוב בה, כי כבר הצלחת להטעות אותי כמה פעמים מפאת עצלותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם קובי מימון, חברו הטוב של כחלון מזה יותר מ 15 שנה, היה מעניק לו מתנה של 10 מיליון ש"ח בזמן שכחלון היה שר האוצר, זה אתי מבחינתך. לא מוזר ולא צריך לעבור בדיקות ואישורים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא יכול להעניק לו אפילו מיליארד, וזה בסדר גמור כל עוד ברור שהמתנה ניתנת בגלל חברות ולא בגלל סיבות של הטבות שכחלון מעניק לו בתוקף היותו שר האוצר. זה החוק, וכחלון גם לא צריך לבקש היתר ממישהו. כמובן שזה מפסיק להיות בסדר בו ברגע שמתחילות להינתן הטבות. בדיוק כפי שפרידמן אמר בראיון ששמעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך כללי אתיקה לחברי ממשלה, או לצורך העניין לכל נושא משרה ציבורית אחר, הם מיותרים לטעמך. ישנו חוק המתנות, ישנם חוקי איסור לקיחת שוחד וכו'. יתכבדו גופי החקירה ויציגו עבירה פלילית, ואז נדבר. האם זו דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאנו מסתובבים כל הזמן כחתול אחרי זנבו. לטעמי, די היה בחוק המתנות. אבל היה מי שחשב אחרת וניסח גם כללי אתיקה שנמצאים בכתב וקרויים ''כללי אשר'' שעל השרים לציית גם להם. לפי הכללים האלה אסור לשר לקבל ''טובת הנאה'', כלומר לקבל כסף או שווה כסף תמורת פעולה איזו שהיא שלו. למשל שכר תמורת עבודה נוספת אסור לו לקבל, לעומת מישהו שאינו שר שכן מותר לו לקבל. מאחר שקיימים כללים כאלה על שר לציית גם להם ולמנוע עצמו מלעבור עליהם. אסור לו להרוויח משכורת מעבודה נוספת, אך כן מותר לו לעשות כל דבר שאינו מפורט בכללים האלה, כמו למשל להתגלח. אם הוא רוצה לעשות משהו שחורג מהכללים האלה עליו לבקש היתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לטעמך די היה בחוק המתנות, למה אתה כל כך מרבה להזכיר את הכסף שרבין קיבל כשגריר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא היה מדובר סתם בעבודה נוספת, אלא בניצול מעמדו כעובד ציבור לצורך ההכנסות האלה. הציבור היהודי ברובו שהגיע להרצאות בא לשם בגלל שרבין כיהן כשגריר ישראל. והיה גם ניסיון להסתיר את החשבון שאליו הועבר הכסף הזה על ידי רישומו כחשבון של רעייתו. אני חושב שזה פלילי. לפחות ''מרמה והפרת אמונים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך שתי טעויות, האחת עובדתית והשניה בפרשנות. העובדה- רבין לא קיבל כסף עבור הרצאות, אלא עבור נוכחות בארועים של הקהילה היהודית. אלו ארועים שהיו מתקיימים גם בלעדיו, אבל הנוכחות שלו כמגה סלב משכה קהל. הארוע היה מתפרסם "בהשתתפות יצחק רבין" והיהודים באו להתחכך בסלב. הפרשנות- רבין לא היה סלב בגלל שהיה שגריר ישראל אלא בגלל שהיה גיבור ישראל רמטכ"ל מלחמת ששת הימים (נאצר מחכה לרבין איי יאי יאי). הוא לא היה פחות סלב אלמלא היה שגריר. לכן לשיטתך הכסף שקיבל לא היה "בהיותו עובד ציבור" ולא ניצול של עובדה זו. תחשוב על גיבור ישראל משה דיין, האם היותו שגריר היתה משנה כהוא זה את מעמדו בקרב יהודי ארה"ב? אין לנו ויכוח על כך שהנסיון להסתיר את החשבון היה לא בסדר עד פלילי. הויכוח שלנו הוא אם זה היה בסדר לקבל את הכסף מלכתחילה. אני טוען שלשיטתך לקבל את הכסף כן היה בסדר. הנורמה אז היתה שזה לא בסדר לקבל את הכסף, רבין התבייש והסתיר אותו ובכך עבר עבירה. זו לא הנקודה. הנקודה היא שאתה חושב שלשגריר אסור לקבל כסף מחוץ לעבודתו אבל לשר כן. אני טוען שלשיטתך אם לראש הממשלה מותר- קל וחומר שלשגריר מותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ידעתי שמדובר רק בנוכחות ולא בהרצאה, כי מה ששמעתי היה שהוא נתן הרצאות. אבל אם השגריר קיבל כסף עבור נוכחותו, מבחינתי זה קל וחומר. לא מקבל את הקשקוש הזה על היותו גיבור ישראל1. אלה כספים של המדינה ולא שלו, ולכן מדובר בפרוש בעבירה פלילית דומה לגנבה מהמדינה. 1 יש ספר בשם "תיק רבין" של אורי מילשטיין, שבו מסופר כמה רבין היה גיבור בסגי נהור עוד ממלחמת השחרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה כתוב שהוא נתן הרצאות בתשלום. נדמה לי שסיפרתי פעם על קריקטורה שראיתי שבה הבעל המפוחד שמחזיק בידיו ספר עב כרס ליד ארון הספרים אומר לאשתו הזועמת: את צודקת שושנה. את צודקת. אני רק בודק אם האנציקלופדיה צודקת. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקנתי את ויקיפדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקנת? הרי רבין עצמו סיפר ע"פ המקור ב-NYT שקיבל שכר בעד הרצאות. רק שההודאה היתה היתה 3 שנים לפני התפוצצות פרשת החשבונות. כך שמה שנחשף הוא שהרבינים לא סגרו את החשבון ולא שקבלו כסף עבור הרצאות, מה שהיה לפחות לטענת רבין חוקי ופטור ממס בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא In his capacity as Ambassador, he said, he lectured without fee all over the United States to explain his country's position, as well as at functions of the United Jewish Appeal, the Israel Bond campaign and other Jewish and Israeli causes.
The fees he received were for other appearances |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט המלא: "The fees he received were for other appearances, in accordance with the practice in the embassy before he took over in 1968 he added. To the best of his knowledge, he said, this was permitted under a regulation allowing civil servants to lecture for fees so long as it was not done regularly and did not constitute a second job. He added that advisers had told him the income was not taxable in Israel." לצערי, אני נאלץ לפקפק גם בטענתו כי השכר פטור ממס. נכון שישראלים שמרכז חייהם בחו"ל פטורים ממס הכנסה כאן, אלא שספק אם אנשי השרות הדיפלומטי משלמים מס בארה"ב ולכן ספק אם הפטור חל עליהם. נדמה לי שהדברים מדברים בעד עצמם. א. משפחת רבין עברה על החוק בצורה ברורה ולא בהכרח נענשה על כל העבירות. ב. משפחת רבין לא חרגה מן הנורמה (הלא חוקית) שהיתה נהוגה אז, אלא נהגה לפיה. אפשר לטעון שנהגו בה ענישה סלקטיבית לחומרה. מהותית אני לא מקבל זאת. לעובדי ציבור בחירים אפשר להציב סטנדרטים גבוהים יותר. ג. גם רבין חטא באמירות לא ראויות כלפי אהרון ברק בגלל הפגיעה האישית בו. ד. שלא כמומשפחת נתניהו, משפחת רבין לא ניהלה באופן רצידיטיבי ומתמשך אורח חיים שהוא "מעל לחוק". ה. מצביעיו של רבין לא תמכו בהעמדתו מעל לדין. ו. רבין לא קלע את מדינת ישראל לפארסה האפוקליפטית היכולה להביא לדמעות כל אדם הגון, של מלחמה טוטאלית בין ראש הרשויות הנבחרות לבין הרשות השופטת. על הפשע הלא יאומן הזה נתניהו לא ישפט לעולם. ז. התגובה היחידה הנראית לי הולמת את המצב בו מלחכי הפנכה של ביבי הר"ל מתארים את רוני אלשייך, שי ניצן ואביחי מנדלבליט, אנשים שנבחרו לתפקידם מפני שהם מייצגים את חוג תומכיו של נתניהו (חובשי הכיפות), כראשי קשר שמאלני קיצוני להדיח את רוה"מ, היא "והמשכיל בעת ההיא יידום". ח. הדבר היחיד שאפשר לומר בצגובה על מסכת השקרים וההשמצות העלובה של דב אנשלוביץ כלפי רבין, היא "תתבייש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה המכרעת היא שמטבע הדברים הרצאות והופעות בכנסים של מנהיגי היהדות בארה"ב אינן יכולות להיעשות בחשאי כך שגם אם חוקי המיסוי באותן שנים היו כפי שאתה חושב מדובר לכל היותר בטעות. המצב אצל נתניהו הפוך לגמרי. לא לגמרי אבל כמעט כמו ההבדל בין דרישתו של יצחק בן צבי להקטין את משכורתו לבין החזרי המס של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שאין חשיבות עניינית רבה לשאלה אם רבין נתן הרצאות או חסות. בכל זאת אומר שצריך להתאמץ מאד כדי להתעלם מכך שכל הראיות מראות שהוא נתן הרצאות. למשל הנה מסמך מעניין מאד משרד המשפטים שאתיחס אליו גם בהמשך. במסמך כתוב במפורש על מתן הרצאות. בציטוט ממעריב שמוזכר בויקיפדיה, מדברי רבין לכאורה, הוא טוען שמותר לתת הרצאות בתשלום. מדוע יאמר כך אם לא נתן הרצאות? טרחתי לקרוא המסמך מפני שעניין אחר מטריד אותי. מהמסמך עולה, כי הכופר ששילמו הרבינים היה לפי גודל הסכום שהחזיקו בחשבונות האסורים. כלומר, למרות שכולם ידעו שרבין נתן הרצאות בתשלום בזמן כהונתו כשגריר בושינגטון (לעניין זה נתן חסות גרוע עוד יותר) ובכל זאת שום משפטן לא טען שהפרקטיקה הזו בלתי חוקית. תארו לעצמכם שגריר המצוייד במידה מסויימת של סכיזופרניה מוסרית אשר בהרצאותיו מטעם מדינת ישראל, מגן על מעשי הממשלה, בעוד שבהרצאותיו מטעמי פרנסה הוא רואה לגנות את המעשים. אני מניח שאפשר לטעון שאפילו שגריר רשאי לעשות לביתו ככל אדם אחר.הבעיה מתעוררת כאשר אין הבדל בין העשייה בתפקיד לעשייה הפרטית מבחינת מאפייני העשייה עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיקון שלך בוטל כעבור שעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקנתי מחדש, והבאתי אסמכתא נוספת. יורם סתר, מי שחשף בעצמו את החשבונות של רבין והיה המקור של דן מרגלית לידיעה המקורית ("הקצין הצעיר" דאז) מספר: "בלילה (של אותו יום שבו הלך לבנק וחשף את קיום החשבון -אריק) נסעתי הביתה עם הנספח הצבאי, האלוף במיל' אברהם אדן (ברן), שהיה שכן שלי. סיפרתי ושאלתי: ‘מה עושים?'. הוא ענה: ‘עשה מה שלבך אומר לך'. שאלתי מאיפה יש לזוג רבין כסף בחו"ל, והוא טען שכשרבין היה שגריר, הוא היה נותן את חסותו לאירועים. בכל זאת רמטכ"ל, גיבור מלחמת ששת ימים. הוא היה מקבל על זה כסף"." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי, מבחינת העניין שלנו זה לא משנה אם רבין קיבל את הכסף מהרצאות או מחסות בהיותו שגריר, ואולי אם זו חסות זה חמור יותר. אבל אני ממש מופתע שהאמת של ויקיפדיה נקבעת לפי איזו אמירה שאמר משהו תוך כדי נסיעה במכונית. אני מרבה לקבל אינפורמציה מויקיפדיה ולא ידעתי שזה כך. אם תשאל אותי במה אני מאמין, אחרי ששמעתי את הסיפור, אומר שיותר סביר שאלו היו הרצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעדיף שהאמת של ויקיפדיה תקבע לפי אי הבנת הנקרא באנגלית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, מאז הסכמי אוסלו, איני ממעריציו של רבין, אבל איני מאמין שהוא הלך לאירועי הקהילה היהודית, ורק תמורת הצגת פרצופו הוא הסכים לקבל כסף. זה כל כך לא מתאים לו, לא בגלל איזו בעיה עם המדינה אלא בעיה עם הקהילה, שאני מעריך שהסיפור הזה מצוץ מהאצבע. אולי המספר הגדיר את האירוע כמתן חסות, אבל בפועל רבין אמר איזה דברים בפני הציבור הזה, ולא רק אכל עוגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, לא מתאים לו. כנראה הוא לא אהב את זה. אבל ראיתי פעם דוקומנטרי שאני לא מוצא שבו אחד מאנשי השגרירות עצמם סיפר על הפרקטיקה. שילמו לו על הצגת פרצופו בלבד, היו כרזות על האירוע ''בהשתתפות יצחק רבין'', וככל שאני זוכר הוא לא נאם שם, בוודאי שלא הרצה. נראה לי הגיוני שהיה צריך לעלות לדוכן ולומר מילות נימוסין, אבל העיקר היה שהוא היה נוכח, ועל זה שילמו לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע למה אתה משגע את ויקיפדיה. במקור שמובא שם מהניו יורק טיימס מסופר על עדות של רבין עצמו: The fees he received were for other appearances, in accordance with the practice in the embassy before he took over in 1968 he added. To the best of his knowledge, he said, this was permitted under a regulation allowing civil servants to lecture for fees so long as it was not done regularly and did not constitute a second job. He added that advisers had told him the income was not taxable in Israel. lecture זה הרצאה. לא?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי לעניין, מצאתי את המקור במעריב (5.5.74) לכתבה בני"ט שויקי ציטטה, ושיניתי את המקור בויקי. רבין אכן מודה בתגובה רשמית שנתן הרצאות בשכר מעבר לאלו שנתן במסגרת עבודתו כשגריר. מסתבר שההרצאות האלו עוררו ביקורת עוד בזמנן, כשרבין עוד כיהן כשגריר, עד כדי שאילתות של חברי כנסת לשר החוץ. זה היה כשר, אבל בעולם המושגים של אז זה היה מסריח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם המושגים היום זו ממש בדיחה על פראיירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אלפיים. כעשרים אלף, ועוד עשרים שנמשכו אחרי המועד החוקי, אבל מי סופר. העיקר זו הבושה. עצם זה שקיבל כסף (מה שהיה מותר אז) היתה אז בעיה מוסרית. ולהכחיש? מה פתאום. מרגלית אמר לרבין שהוא נתן לו הזדמנות להכחיש- "אז מה רצית, שאשקר לך שאין לי חשבון?" איזה פראייר, הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירורים ליד 4 מיליון דולר בהנחת מניות לבני-דודים כשאתה ראש האופוזיציה ו/או ראש הממשלה. אם נרצה לכמת את התדרדרות הנורמות, נקבל שהן נשחקו פי 200 מאז שנות השבעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי פשוט הבני דודים נהיו יותר עשירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו עכברא גנב אלא חורא גנב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומר פעם נוספת (זה לא עבורך)- ההבדל הוא הבושה. מאז אמצע שנות התשעים נעלמה הבושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטבע הדברים הרצאות אינו משהו שקל להכחיש, והכחשת התשלום מסוכנת כי מספיק שאחד מהמשלמים יפתח את הפה כדי שהשקר יתגלה. אז היתה מתעוררת באופן טבעי השאלה לאן הכסף הלך וכך גם עניין חשבון הבנק היה מגיע לידיעת הציבור. תזכורת: זה היה באותם ימים בהם ראש ממשלה שמשקר בעניינים כאלה לא היה זוכה ליותר מדי קריאות "רק רבין!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ההרצאות היו הבעיה החוקית, בפעם המאה, רק הכסף שנשאר בחשבון אחרי המועד החוקי. רבין חשב שזה פינאטס, אולי לא ידע מה הסכום שנשאר בחשבון. 40 אלף דולר לא היו פינאטס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מבין שלו היה מעביר את אותו סכום כסף לחשבון בארץ זה כן היה בסדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי בהחלט. זה מה שהוא היה אמור לעשות תוך 60 יום מתום הקדנציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ראוי להבהיר - רבין לא "קיבל/הרוויח שלא כחוק" 40 אלף דולר, גם לא אלף דולר או דולר אחד. כל חטאו היה שלא החזיק כל דולר *שהרוויח ביושר* בחשבון הנכון בבנק הנכון. וואו, איזה פראייר, גם לא הרוויח כלום וגם קיבל על הראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. רבין קיבל במהלך כהונתו כ 90 אלף דולר על הרצאות1 שנתן מחוץ למסגרת תפקידו כשגריר. את ההרצאות וההופעות הרשמיות עשה כמובן בחינם במסגרת תפקידו. זה היה הנוהג לפניו, והיה בהתאם לתקשי"ר2. בארץ הסתכלו על זה בעין עקומה. לא ברור אם רבין שילם מס על ההכנסות האלה. בארץ לא שילם, ולא ידוע אם בארה"ב שילם. לזוג רבין היה מותר3 להחזיק מט"ח בחשבונות בנק בחו"ל כל עוד שירת כשגריר. בתום 60 יום אחרי גמר כהונתו היה צריך הזוג רבין לסגור את החשבון, להעביר את הכסף לארץ ולהמירו ללירות, כי היה אסור לתושב ישראל להחזיק מט"ח בלי אישור מיוחד, וזו היתה עבירה פלילית. לאה היתה זו שהתעסקה בחשבונות. אחרי הזמן החוקי כנראה נותרו בחשבונות כ 40 אלף דולר, ועד שהתפוצצה הפרשה נותרו בהם 20 אלף דולר. אילו היו בחשבונות עד 5000 דולר אהרן ברק היה מסכים להצעת שר האוצר רבינוביץ' לסגור את העניין בתשלום כופר, כנהוג במקרים דומים. סיכום: לאה עשתה חיים בניו יורק, יצחק קיבל על הראש וממשיך לקבל אחרי 50 שנה. _______ 1 אני נוטה להאמין שזה היה יותר "הופעות" בארועי הקהילה היהודית, כפי שסיפר יד ימינו בשגרירות. אני משער שרבין התבייש וקרא לזה הרצאות. 2 התקשי"ר היה התנ"ך של שירות המדינה. 3 "מותר" זו המעטה. נראה לי שלשגריר חייב להיות חשבון במטבע המדינה שהוא משרת בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה: בניגוד לדימוי המקובל, שמעתי ממישהי שהכירה אותה אישית שלאה רבין היתה אישה נחמדה (אם כי באותה נשימה הוסיפה: אבל לא כמו סוניה פרס). Go figure. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 התקשי"ר היה התנ"ך של שירות המדינה. - למה היה ? התקשי"ר הוא עדיין התנ"ך , אמנם עם שלושה מקרא וללא תרגום - אבל תנ"ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא ידעתי אם אני מעודכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעודכן יותר מהעדכונים של אנדרואיד . עדכון אחרון : 12/01/2021 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחלופין הוא היה יכול לבקש אישור ממשרד האוצר במעוד מועד להשאיר את החשבון, או להגיד שיש לו אישור, כמו שאבא אבן עשה עם סכום גדול יותר: היועץ המשפטי ברק החליט לא לתבוע את אבן, מאחר ש"רבין אישר שעבר על החוק וטען שזה לא חשוב, ואילו אבן הכחיש שעבר על החוק". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון ועדיין הנקודה שלי תקפה - רבין לא הרוויח אפילו דולר אחד לא חוקי. כל עבירתו היתה לא לעמוד באיזה טווח זמן של פרוצדורה בנקאית על פי החוק. דג רקק זה גדול על עבריין שכזה. אם כך אפשר לעדכן את פקטור ה-200 שחישבתי קודם לאיזה 2 מיליון, נניח1. 1 וגם זה אם ערך הדולר עלה בדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא מיותר להזכיר שוב את תגובה 721353 שנכתבה בהקשר דומה. אפשר גם לקפוץ ישר הנה . ללא ספק עשינו דרך ארוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לוי אשכול, יגאל אלון וגולדה מאיר. אם כי יש מי שטוענים ההיפך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגד, נפלת על הראש? שתי טעויות? מדובר במסכת כזבים מחוצפת ושפלה של אנשים שדמו של רבין על שפתיהם ועל אצבעות ידיהם המקלידות. שלא די להם בכך שהם גרמו להירצחו, הם גם מרגישים חובה להמשיך להשמיץ אותו לאחר מותו. א. שנוא נפש אחר של הרוצחים, אהרון ברק גרם להתפטרותו של רבין בגלל עבירה על הוראות הפיקוח על מטבע זר ולא שום דבר אחר. באותה תקופה אסור היה לאזרח ישראלי לנהל חשבון מטבע זר. ב. רבין כיהן כשגריר בארה"ב עד 1973. בתקופה זו, רבין נתן הרצאות בתשלום לקהל. דבר זה היה ידוע כבר מ-1974 (NYT) ואיש מלבד מרצחיו של מר רבין לא טען שיש כאן עבירה על החוק. ג. בתקופת כהונתו בושינגטון ניהלו רבין ואישתו 2 חשבונות דולריים (משותפים) כחוק בארה"ב. ע"פ התקנות היה עליהם לסגור את החשבונות עם תום כהונתו. ד. ב-1977 גילה דן מרגלית, עוד עיתונאי ימני ידוע, כי בני הזוג לא סגרו את החשבון וממשיכים להשתמש בו בניגוד לתקנות שהזכרתי. ה. כל המערכת הפוליטית והמשפטית, נערכה לסגור את התיק ע"י תשלום כופר, כפי שהיה מקובל באותו זמן, אלא שהיועץ המשפטי, המושחת הידוע התעקש לבצע פוטש פוליטי במסווה של מבחן בוזגלו. הוא התעקש כי תהיה זו פגיעה במנהל ובנורמות הציבוריות אם בני הזוג שעברו על התקנות, ואח"כ התכחשו לקיום החשבונות ואח"כ שיקרו בנוגע לגודל הסכומים בחשבון, יפטרו מן העניין בלא העמדה לדין. בסופו של דבר העניין נסגר בהעמדתה לדין של לאה רבין ובהתפטרותו של יצחק רבין. מי שרוצה לעשות את האסוציאציות לזמננו, מוזמן בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוק המתנות, מתנות שניתנו ''באשר הוא עובד ציבור'' נחשבות כרכוש של המדינה, ולא של העובד. זה מאד מזכיר הרצאות של שגריר. ההכנסות הן הכנסות של המדינה ולא של העובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשנתניהו מקבל "מתנות" אתה נצמד ללשון החוק בטענה ש"פעולה שהחוק שכתוב בעברית וכל קורא עברית מבינו, מתירו", אבל את רבין מספיק להרשיע בעיניך כי הרצאות של שגריר "מאוד מזכירות" מתנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אמרתי שההרצאות האלה הן עבירה בגלל שהן מזכירות מתנות ''באשר הוא עובד ציבור'', אלא ניסיתי להשוות את שני הדברים מבחינת הרעיון הכללי שבגללו קיים חוק שאוסר לקבל מתנות שניתנות ''באשר הוא עובד ציבור'', והרעיון הוא שהמתנות האלה הן רכוש המדינה. איני יודע אם קיים חוק שאוסר על נציג של המדינה להרצות ולקבל שכר על כך, אבל אני חושב שאם אין חוק כזה ראוי שיהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא מתלהב מהרעיון שפלוני שהממון בכיסו משלם לעובד ציבור (נגיד ראש ממשלה) כדי שהאחרון ירצה בפני הראשון וחבר מרעיו. אבל לפחות אין בזה בהכרח הפרת אמונים. הרבה הרבה יותר גרוע זה כשפלוני משלם לעובד ציבור (נגיד ראש ממשלה) והתמורה איננה גלויה לעין או שהתמורה היא פעולה לפנים משורת הדין לטובת אותו פלוני. או אז עובד הציבור מפר במובהק את חובת הנאמנות שלו ואת עקרון השוויון. הצדק וההוגנות מחייבים שהיותו של פלוני חבר (חבר ילדות אמיתי, נפש תאומה) של עובד ציבור לא תקנה לו איזשהו יתרון על פניך ועל פניי, אפילו שאנו לא חברים של אותו עובד ציבור. הצדק וההוגנות מחייבים שהיותו של פלוני בעל ממון לא תקנה לו איזשהו יתרון על פניך ועל פניי, אפילו שאנו לא בעלי ממון, בכל הנוגע למה שהשלטון עושה עבורנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי - את רבין אתה שופט "לפי הרעיון הכללי", אותו אתה מפרש באופן נרחב, ואת נתניהו אתה שופט לפי לשון החוק, אותו אתה מפרש באופן מצומצם. נסה לשפוט את נתניהו ורבין לפי אותו סטנדרט ונראה מה יוצא לך. גם האופן בו אתה שופט את שני המקרים שגוי לכשעצמו, בלי קשר לסנדרט הכפול. לגבי נתניהו, אתה פשוט מניח באופן שרירותי שהמתנות ניתנות לו על רקע חברות ולא מהיותו עובד ציבור. אין פה שום קשר ללשון החוק, אלא שאלה עובדתית - האם נתניהו היה מקבל את מתנות בשווי מיליוני שקלים לולא היה ראש ממשלה? לגבי רבין, קבעת ש"הרעיון הכללי" של חוק המתנות עוסק לא במתנות שמקבלים עובדי ציבור, אלא דווקא בבניצול מעמד של עובד ציבור לצורך הכנסות. למה? כובע. יכול להיות שברמה הערכית יש טעם לפגם בהתנהלות של רבין1. אלא שלדעתי העיסוק ברבין באקלים הפוליטי הנוכחי לא נובע משאיפה לטוהר מידות אלא מ-whataboutism טהור שכל מטרתו היא להסיח את הדעת מהשחיתות של נתניהו, או להכשיר אותה ע"י יצירת רושם שכולם מושחתים באותה מידה. ______ 1 "יכול להיות" לא במובן של "אתה צודק אבל אני לא רוצה לומר זאת במישרין", אלא כי אין לי דעה נחרצת לכאן או לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך למה שכתבתי בתגובתי הקודמת, יש איזה סיפור טרי על הצמד חמד מנדלבליט ושי ניצן שמסתתר מאחורי דברי הביקורת של השופט רוזן. לא מדובר אמנם בפרשנות של שופט אלא של מבקר שהוא שופט לשעבר. מסתבר שהתיק של מנדלבליט בפרשת הרפז נסגר ללא הנמקה שלא לפי הנוהל, ובזמן שמנדלבליט כיהן כבר כיועץ משפטי ועסק בהחלטות בקשר לתיקי נתניהו, הוא ביקש משי ניצן, שהיה באותו זמן כפוף שלו, שיצרף לתיק את סיבת הסגירה את ההנמקה "חוסר אשמה". אבל שי ניצן לא מיהר לצרף את שתי המלים היקרות שמנדלבליט כל כך רצה, ובעצם, למרות בקשת מנדלבליט סיבת הסגירה לא פורטה עד היום. מה אומר השופט רוזן? זה לא בסדר ששי ניצן לא נענה לבקשה ולא ציין את סיבת הסגירה כ"חוסר אשמה", והיה ראוי שייעשה זאת. השופט רוזן שמעיד על עצמו שהוא ידיד קרוב של מנדלבליט עוד מתקופת הצבא מצא לנכון להוציא פסק דין של "חוסר אשמה" על ידידו הקרוב, ולבקר בחומר את שי ניצן שלא נענה למנדלבליט. האם לא היה ראוי שהשופט רוזן יעביר את מלאכת הקביעה הזאת למישהו שאינו ידידו הטוב של מנדלבליט? האם "חוסר אשמה" מתאים כאן? אני עצמי ראיתי לפני זמן מה כתבה של איילה חסון בה היא משמיעה קטע מקלטת של דברים שאמר מנדלבליט בחקירתו. הוא מדבר על איזה מסמך שנמצא ב"לשכה", ומנדלבליט בחקירתו אומר שהוא לא אמר "בלשכה" אלא "איש קשה". יש כאן שקר פשוט מגוחך שכל מי ששומע את הדברים יכול להבחין בו. אני שומע במו אזני שהאיש משקר בחקירתו. איך אפשר לסגור את התיק ב"חוסר אשמה"? אני חושב שאולי יש לסגור את התיק אבל אולי מתאים כאן "זוטי דברים" ובפרוש לא חוסר אשמה רק בגלל הקטע הזה. אבל ידידו של מנדלבליט מן הסתם "מפרש את החוק" אחרת. ומדוע שי ניצן לא נענה לבקשת האיש שממונה עליו? זו הסיבה שרק עליה אני יכול לחשוב, ולהלן הפרשנות שלי: צריך לזכור שבאותה תקופה איש לא ידע מה תהיינה החלטותיו של מנדלבליט בקשר לתיקי נתניהו. כולם זוכרים את ההפגנות שעשו הנתניהו פביומטים ליד ביתו בפתח תקווה, על מנת "לעודדו" להגיש כתבי אישום. והסנדק שהפלת נתניהו נמצאת בראש מעייניו, איך הוא יכול לשכנע את מנלבליט ללכת בדרך "הנכונה"? הוא מחזיק בידיו את כלי "ההנמקה" שהופך את מנדלבליט לתלוי בו. הוא יכול לכתוב גם סיבה אחרת מ"חוסר אשמה". ההנמקה היא מה שהוא מחליט. יש כאן ניגוד עניינים ממעלה ראשונה. וזה רק קמצוץ ממעללי שי ניצן והפרקליטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מותר, כי רוזן הוא חבר של מנדלבליט המושחת ''עוד מזמן הצבא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי לכאן כי עלה בדעתי לקשר את מה שסיפרתי למה שכתבתי בזמנו בתגובה 721327 . ובכן לפי עקרונתיו של מנדלבליט חברות שנוצרה בזמן הצבא או קודם מוגדרת כחברות אמתית. אם כך עדותו של השופט רוזן על הידידות בינו ובין מנדלבליט, מראה שלפי הקריטריונים של מנדלבליט מדובר ממש בידידות, ולא בידידות לשם אינטרסים, שכן שורשיה בצבא. וזה מחזק את טענתי שכאשר השופט רוזן פוסק שהיה צריך לסגור את התיק של מנדלבליט בהנמקה של "חוסר אשמה" הוא פועל בניגוד עניינים. אסור לו לפסוק בענייניו של אדם שהוא ידיד שלו עוד מימי הצבא. . . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |