|
מהקישור השני: "כדי שהמצב הזה יישמר לאורך זמן, נדרשת תחזוקת המכונה שעצרה את הקורונה בישראל בפעם הראשונה. חברי הצוות ממליצים לממשלה לנקוט שלושה צעדים עיקריים: הקמת גוף תחקור מהיר של חולים, "מחשוד לבידוד"; הפעלת מרכז מידע לאומי על משבר הקורונה ומינוי יחידת טיפול במצבי חירום במשרד הבריאות. בלעדיהם, הם סבורים, המדינה אינה ערוכה לטיפול בהתפרצויות חוזרות. משרד הבריאות אמנם הודיע על הכוונה להקים גוף תחקור מהיר, אבל בפועל עדיין לא הוקצו לו די תקנים ותקציבים ועבודתו טרם החלה. לדעת הצוות, חיוני לוודא שהגוף מצליח לוודא סגירת מעגל — בידוד החולה תוך 48 שעות וזיהוי יותר מ–85% מהאנשים שעמם היה במגע. לדברי וקסמן, הערכת משרד הבריאות שהדברים מתבצעים כעת תוך 36 שעות, בשל מיעוט החולים והבדיקות, "לא קשורה למציאות בכלל. ההתנגדות של משרד הבריאות נמשכת. לאורך כל הדרך, היו שם אנשים שניסו להכשיל את היוזמה".
בר־יוסף אומר כי "במדינות מזרח אסיה הצליחו לבלום את הקורונה בלי סגר כללי בזכות מנגנון יעיל לאיתור וקטיעת שרשראות ההדבקה. הם נכוו במגפת הסארס והם באו מוכנים. ישראל, כמו הרבה מדינות, שמעה על הנגיף בסין וסלח לי — היא לא הזיזה את התחת בזמן". אריאב מוסיף כי זיהוי החולים החדשים בזמן דומה למאמץ של מערכת הביטחון לאתר מחבל מתאבד. "הזמן הוא המרכיב הקריטי. איתור שרשרת ההדבקה חייב להתבצע במהירות. בלי סמכויות לגוף תחקור, זה לא יקרה". "וקסמן אומר כי אינו שקט לנוכח פתיחת המשק מחדש, משום שלא נעשו צעדי ההכנה הללו, הדרושים להתמודדות עם גל שני של הנגיף, אם יפרוץ. "כשיש בעיה בהכנות, הכלי שנשאר זה הסגר. אם נפעיל אותו שוב, זה אומר שנכשלנו בהיערכות". בר יוסף מסכים: "אני לא מצליח להבין את האדישות שאופפת את המערכת אל מול המחיר הבלתי נסבל של הסגר אם יוטל שוב. פקידי ציבור אומרים לנו שסגרו את הפערים. אבל איזו עבודת תחקיר נעשתה מאז? איך תפקדנו במשבר? בזכות המהלכים שהמדינה נקטה, הרווחנו זמן. צריך לנצלו. אי אפשר להפסיד עוד פעם מיליארד שקל על כל יום סגר".
|
|