|
בתקופת האינתיפאדה השנייה חשבתי ששתי הדרכים היחידות לסיים את סיפור התפוצצויות האוטובוסים ובתי הקפה והמסעדות הן או להשתלט על השטח מחדש (כי ממילא מאשימים אותנו ב''כיבוש'' גם שאין אנו שולטים בשטח) כפי שבסופו של דבר עשינו. או לשחק באותם כללי משחק שהם משחקים, כלומר אם מקובל שלהם מותר לפוצץ אזרחים שלנו אז גם לנו מותר לפוצץ אזרחים שלהם. כך חשבתי וכך אני חושב גם היום (לגבי מה שהיינו צריכים לעשות אז). לומר שעל כך נחקרתי זה כמובן סילוף לא קטן. נחקרתי על חשד לדברים שלא עשיתי ולא לעל אותו אי מייל שכתבתי לאחמד טיבי. האי מייל הזה אמנם גרם לחשד שעשיתי דברים שלא עשיתי, אבל זאת עובדה שלמרות שאכן היה אי מייל כזה התיק שלי נסגר מסיבת חוסר אשמה.
|
|