|
הדיבור, הוא מימשק נוח ל"תוכנה" מורכבת ועצומה. התוכנה היא היכולת של קליפת המוח לתפוס את העולם סביבו במונחים של אבסטרקציות. דוגמא (פרימיטיבית): עץ במובן האסבסטרקטי הוא מושג גנרי שמאפיין את כל סוגי העצים שיתכנו. יובל הררי נותן עוד דוגמאות לאבסטרקציות הרבה יותר מורכבות מאשר המושג "עץ".
ההיטפלות ל"מימשק" של תוכנה ווהצגתה כאילו היא "מייצגת ומייצרת " את התוכנה שמתחבאת מאחורי המימשק, זו תפיסה מוטעית לחלוטין כפי שכל מי שנגע ברצינות במדעי מחשב יאמר לך.
לקופים יש יכולת לדבר באמצעות הקולות הצווחניים שלהם, אם הם היו מסוגלים לחשוב במושגים מופשטים. זה לא כל כך מסובך , כל אילם שמדבר בשפת סימנים עושה זאת ללא שימוש בכלים קוליים, כי זה לא הכלי היחיד האפשרי, זה רק כלי נוח יותר.
התפתחות כלי הדיבור האנושיים ככל הנראה לא התפתחו בגלל מוטציה אקראית אלא באמצעות שורה ארוכה מאוד של מיקרואוולוציות בכלי הדיבור, שכל אחת מהן שיפרה את היכולת הטכנית של העברת מסר על ידי הדיבור. כל זאת — כאשר היכולת הפוטנציאלית לחשוב במושגים מופשטים היתה כבר קיימת ברמה ניכרת גם כאשר הפרטים (האנשים הקדמונים) לא שוחחו זה עם זה. הערך האבולוציוני המוסף המיידי למיקרואוולוציוני בתחום הדיבור — היה בכך שפרט אחד העביר ביעילות טובה יותר את המחשבות שלו ובכך יכול היה ליצור ביתר קלות "קשר קואליציה" איתו.
|
|