בתשובה לצפריר כהן, 22/06/20 7:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא ממש/בעיקר סמנטי. את השימוש במונח כמו ״גל ראשון״ / ״גל שני״ לא המציאו אתמול והשימוש הנפוץ בו הוא כדי לתאר מגפות שחוזרות להשתולל באוכלוסיות בסיבוב שני לאחר תקופה, אחרי שהמגפה כבר ״עזבה״ או דעכה כמעט לחלוטין. לפעמים אחרי שרוב האוכלוסיה כבר נדבקה / הגיעה לחיסון עדר בסיבוב הראשון. השימוש ב״גל ראשון״ וכבר עכשיו ב״גל שני״ נובע מהרצון של התקשורת ליצור דרמה בסגנון של המשכון בקולנוע ״קורונה 2, שליחות קטלנית הדמים - הנקמה״ במקום התאור היותר אפור ומשעמם של מה שבאמת קורה: שיתפנו פעולה כחברה והתרחקנו אחד מהשני אז קצב ההדבקה דעך ומאז שהפסקנו לעשות זאת אז קצב ההדבקה חוזר להתגבר. זאת משום שלא השתנה שום דבר בעולם, לוירוס לא אכפת מנרטיב ההתגיסות וההצלחה שאנחנו מנסים לספר לעצמנו וסתם ״כאילו דה?! מה חשבתם שיקרה אם נסיר את ההגבלות ונבטל את הריחוק החברתי?!״. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיאור יפה ומדויק של המציאות לדעתי. בימים אלו של נראטיב ו"האמת שלי", קצת קשה להבין שלמגפה אין את "האמת שלה" אלא רק מספרים מדברים. והמספרים אומרים שבתנאים אופטימליים עבורו, מקדם ההדבקה של הוירוס הזה עצום. העונתיות אמנם קיימת, אבל היא לבדה לא מצליחה להוריד את מקדם ההדבקה מתחת ל 1 כמו בשפעת, לדוגמה. מסכות, הגיינה וריחוק חברתי כן מצליחים להוריד אותו היטב מתחת ל 1 ולדכא את המגפה, כל עוד הם נשמרים בקפידה. הסיכוי של בנאדם צעיר ובריא למות מקורונה הוא אפסי, הרבה יותר קטן מאשר משפעת. אם צעירים נדבקים בקורונה לא קרה כלום. אבל צריך לשמור על הזקנים, ולשמור עליהם טוב. אי אפשר לנעול אותם בבית לנצח, ואי אפשר להשבית עבורם את המשק עד שיופק חיסון מסחרי, לכן כולם נדרשים לכללי הריחוק החברתי עבורם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |