|
||||
|
||||
אז כשל תכנוני? התוכנה ביצעה מה שהגדירו לה לבצע, וזה ריסק שני מטוסים (ועוד כמה כמעט-ים). ללא התוכנה לא היו התרסקויות. הכניסו אותה בתור קונץ-פטנט כדי לדמות את התנהגות הדגמים הקודמים של המטוס, במטרה להתחמק מאישור נרחב וארוך יותר של דגם חדש. אילו התוכנה היתה מקבלת הזנת נתונים משני חיישני זוית ההתקפה ביחד, משווה ביניהם וזורקת את הנתון של המקולקל, לא היתה בעיה. כמה זמן לדעתך אמור לקחת עדכון תוכנה כזה? |
|
||||
|
||||
בהחלט כשל תכנוני. לגבי השאלה האחרונה - זה לא נשמע עדכון מסוכך, אבל בדרך כלל עדכון תוכנה במערכות קריטיות מצריך סבב בדיקות מחדש שיכול להימשך שבועות או חודשים. (ומי שתכנן מערכת שלא עושה את זה מלכתחילה קצת התרשל, בוא נאמר). |
|
||||
|
||||
יש לך באג.. כאשר יש שני חיישנים שלא מסכימים ביניהם, אי אפשר לדעת מי מהם הוא המקולקל. בכל מקרה ממה שכתוב כאן נראה שהתוכנה כן קיבלה מידע משני החיישנים והיתה אמורה להתריע אם יש אי הסכמה בינהם. המחדל הוא מורכב יותר. |
|
||||
|
||||
אני משוכנע שהמוחות המבריקים בבואינג יוכלו לתת לתוכנה פרמטרים לזהות מי החיישן התקול. התוכנה קיבלה מידע רק מחיישן אחד בכל פעם. היתה מערכת שבואינג מכרה כאופציה, שרק מתריעה אם יש חוסר הסכמה בין החיישנים (כוסות רוח למת). While it has defended its design, Boeing is working on an update for the 737 Max that will make the MCAS software less intrusive and will take a reading from more than one sensor...
a Boeing spokesperson defended the decision to use a single sensor to CNN: "Single sources of data are considered acceptable in such cases by our industry." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |