|
אתה דן במישור העקרוני ואני דן במישור המעשי. מעשית, ערפאת לא מבקש את תל-אביב (בינתיים...). מעשית, ידוע גם לך שיש מחלוקת בין כל הדתות על השליטה בירושלים המזרחית. אם אתה רוצה שאתייחס למה שהצעת במישור המעשי, אנא הגב במהרה.
שים לב להבדל בין ריבונות לזכויות גישה. האם הריבונות היא העיקר בעיניך? הרשה לי לנחש, לפי אופי כתיבתך באייל עד כה, כי אתה יהודי חרדי. רבים בקהילה המתקראת חרדית *מתנגדים* לקיומה של מדינת ישראל ולציונות. הקיצוניים מבינהם (נטורי קרתא) מסרבים גם לכל סממן ישראלי (תעודות זהות למשל) ואפילו משמו הירש הצטרף לממשלה הפלשתינית לתקופה מסויימת כשר לעניני יהודים. אז מה, פתאום הריבונות הישראלית של "הממשלה הכופרת" כן חשובה?
אני חושב שמה שמפריע לך יותר זו עצם הפשרה ולאו דווקא הריבונות. הרי, כפי שכתבתי, במשך כמעט 2000 שנה לא הייתה ריבונות על ירושלים וזה לא הפריע לאף-אחד.
נ.ב. - אני עדיין מחכה לתשובה על התנ"ך בדיון "התנ"ך - מציאות או דמיון" לשאלה "מה הקשר?"
|
|