|
"אדם זקן, מה יש לו בערבו? לא מלך הוא ויפול לא על חרבו. " אני חושב שאוכל לומר משהו מקורי על פרופ' יורם לס. א. נדמה לי שבעייתו של לס מתמצה במכתם "זקנתו מביישת את נעוריו". הפרופ' לא במיטבו ונראה שבאופן די נורמלי הוא קצת מאבד את הקשר עם רוח הזמן ושיגיונותיו. ומי יידה בו אבן? ב. אני מנסה להימנע מהטחת כינויי גנאי ולעג לפרופ', לא מפני שאני חושב שהוא יפגע, אלא מפני שיש כאן עניין אחר וחשוב יותר: האכזריות והציניות של אנשי התקשורת, היודעים שמדובר בקוריוז ובכ"ז גוררים את גופתו בשוק. ג. כאשר לס חוזר שוב ושוב על ההבדל שבין מאובחנים (חיוביים) לבין חולים, יש בסיס של אמת בדבריו. נראה שחלק מן ההתנוונות שבזקנה הוא אבדן חוש המידה השנובע מן ההדרה מן הזרם המרכזי של המציאות. במיטבו פרופ' לס היה בודאי זוכר שאנו מדברים על חולי שפעת גם אם אינם ממש מאושפזים בבי"ח. ד. בכל דבריו של לס בסגנון טראמפ יש גרעין משמעותי של אמת. לס בונה את המופע שלו על ההפתעות שהנחילה המגיפה החדשה לאנושות. באופן שלא ניתן היה לצפותו מראש התברר שהוירוס קטלני כמעט אך ורק למבוגרים בעלי מחלות כרוניות. באופן מפתיע התברר שלמגיפה יש תכונה גלית: לאחר שלב ראשון די מינורי, יש התפרצות פתאומית חזקה מאד אשר מייד מתמתנת והופכת לגל השוכך והולך כאשר האוכלוסיה מתרחקת בין באופן ספונטני ובין ע"י הוראות השלטון. בכך היא דומה יותר למגיפות המודרניות (שפעת ספרדית) מאשר למגיפות ההיסטוריות שבערו בעוצנה די קבועה עד שהאוכלוסיה החלה להדלדל באופן פיזי. ה. נראה שפרופ' לס אינו מסוגל להבחין שאבחנותיו האופוריות, באות כשמן הטוב באזניו של הציבור האירציונלי הרוצה להאמין ב"קורונה יוק" ולחכריז על חזל"ש.
|
|