בתשובה להפונז, 27/05/20 14:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שמבחינת אינפורמציה על המגיפה, אנו נמצאים במצב של בריה"מ. בקיצור, אל תאמין לשום דבר עד שתקבל הוכחות חד משמעיות. אפשר לציין 3 סיבות למצב זה. א. כאשר מס' הנשאים עולה בערך פי 10 על מספר המאובחנים, הדבר מעוות לגמרי את חישובי התמותה והמחלה הקשה ביחס למס' החולים. ב. ברור לגמרי שעוצמת המגיפה מושפעת ממספר רב מאד של משתנים: גיל האוכלוסיה, אקלים, עונתיות, הדיור המוסדי לקשישים, יעילות אמצעי הסגר ואולי אפילו וריאציות של הוירוס. ג. בסופו של דבר, אני חושב שאפשר כבר לומר במידה גדולה של ביטחון שאחד הפקטורים הראשיים כמעט שלא נידון עד עכשיו והוא אלמנט המזל: מתי הגיעו המפיצים הראשונים, מה היו תנאי הסביבה שם, מפיצי על, ארועים המוניים. בעובדה, בהרבה מקומות נרשמה התפשטות ממש מינורית של המחלה וכעבור זמן חלה לפתע התפרצות. בהרבה מקומות קדמה לגל עצמו תקופה של הדבקה ספוראדית עם מעט מאד חולים קשה. כל מה שכתבתי, בעיקר ג, באים לומר ש-% התמותה פר אוכלוסיה הוא חשוב אבל הוא רק מדד אחד. יכולות להיות אוכלוסיות מאד גדולות שפשוט לא נפגעו (עדיין?) וגם לא נתוני התמותה ובפרט אבחון הקורונה לא מהימנים. אני יכול לחשוב על העולם השלישי שבו בדיקת קורונה לנפטרים עשוייה להיחשב למותרות. כדאי לכן להוסיף עוד נתון שהוא יחסית יותר מוגן בפני הטייה של בעלי עניין ( למשל עדת מעריציו של הר"ל) והוא התמותה העודפת הסופרת את מס' המתים מעבר לתמותה הרב שנתית קודם למגיפה. תמותה עודפת במדינות שונות בנתון זה: בריטניה 61%, איטליה ספרד 50%~, שבדיה 28%, ארה"ב 16%. בישראל אין תמותה עודפת בכלל. ולכן, שבדיה במצב לא טוב, בעיקר ביחס לשכנותיה, אבל בסה"כ לא כצעקתה. ישראל בודאי נהנתה מירידה גדולה בתמותה מתאונות דרכים, אבל הנתון הזה מכסה נקודה אחרת וחשובה והיא תמותה של אנשים שגם ללא קורונה, תוחלת החיים שלהם היתה נמוכה. מאחר ואני איני מרגיש מחוייב לקלס ולהלל את הר"ל, אומר שנעשו בודאי שגיאות רבות: 1. ריבוי מוקדי המדיניות, ובעיקר העדר זרימת המידע בין המחליטים לבין בתי החולים, תרמה לכך שהמחליטים הרלאבנטיים לא הבחינו שהאמצעים הננקטים (והנזק המשקי הנלווה) חמורים מאד ביחס לעצמת המגיפה בפועל. 2. התערבותו המופרזת והמיקרו-ניהול של רוה"מ, גרמו לכך שחלק מן המידע הגיע אליו במקום לגורמים המקצועיים הרלאבנטיים. 3. בגלל חוסר היעילות השגרתית של המוסדות האזרחיים בישראל, חלק גדול מדי מן האחריות הועבר לגורמים הכי לא יעילים בישראל, גורמי הביטחון. זה נחמד וטוב שחיילים מאיישים מחסומי דרכים ומחלקים מזון לקשישים בהסגר, אבל מדוע השב"כ צריך לטפל במעקב אחרי הטלפונים של מאובחנים או המוסד צריך לרכוש ציוד רפואי או צה"ל צריך לתחזק מכונות הנשמה? כשכל זאת נאמר, עדיין צריך לתת קרדיט לר"ל ולומר שמצבה של ישראל בכלל לא רע. לאלו המלינים על הנזק המשקי, אציע להפנות מבט לסין. ככל שאתה נפגע פחות, אתה יכול לפתוח את המשק שלך מהר יותר. מה עדיף? לזלזל במגיפה ואז לשאת בנזקי הבידוד החברתי לאורך תקופות ללא סוף? אפשר בהחלט לתת לישראל לחגוג את זרי הדפנה, בפרט שהעתיד המיידי לא נראה מזהיר. ישראל נראית כמתקשה מאד להסתגל למה שהוא ככל הנראה המציאות החדשה של ההתחממות הגלובאלית והמגיפות, המהומות והמלחמות שתהיינה המציאות בעתיד הקרוב. רוב הישראלים מעדיפים לשקוע בהכחשה של מעולם לא היה מצבנו טוב יותר. הקורונה לא הולכת לשום מקום, וכאשר אלו מאיתנו יזכו להתרגל אליה (כפי שהתרגלנו לאיידס), יופיעו מגיפות אחרות. כאשר ישראל לא מצליחה לייצר תגובה מסודרת, מאורגנת ויעילה למציאות החדשה של קורונה על אש קטנה, אני מתקשה לראות התמודדות מוצלחת עם הגל השני באוקטובר, נובמבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא יכול1 לתחקר, לבחון, לכמת, לחקור וללמוד מהטעויות והבעיות (וגם ההצלחות) במהלך המשבר הקודם, אין שום סיבה בעולם ש"ייצר תגובה מסודרת, מאורגנת ויעילה למציאות החדשה". 1 אין לא יכול, יש לא רוצה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |