|
||||
|
||||
אם קראת את הכתבה היית רואה שיחסית לכל השאר התחלואה כאן לא נמוכה, אלא די באמצע, יש רבים יותר טובים, ויש גם יותר גרועים. וכמובן, כשהפרמטר היחיד להצלחה לא לוקח בחשבון את מחיר ההצלחה, זה די מקל. תראה לי מנהל פרוייקט או חברה אחד שלא משקלל את המחיר במטרותיו. |
|
||||
|
||||
ויחסית לכל השאר, האמצעים שננקטו כאן חמורים יותר או פחות? ישראל נקטה אמצעים כמו רוב המדינות המפותחות (חמורים פחות מסין או איטליה ויותר מדרום קוריאה ומשבדיה) והשיגה תוצאות דומות לשל רוב המדינות (טובות יותר מאיטליה ושבדיה וטובות פחות מסין ומדרום קוריאה). אז למה לטעון שההצלחה היתה במזל? מנהלי פרויקטים בדרך כלל לא צריכים לשקלל חיי אדם בתמחור. הממשלה, במקרה הזה, כן. כמה המדינה מוכנה לשלם כדי להציל 1,000 אנשים? 100 אנשים? 10 אנשים? בישראל, הניסיון מראה שהמדינה מוכנה לשלם ביוקר עבור חיי אדם בודד. אני חושב שהצעדים שהמדינה נקטה היו תואמים את המדיניות המקובלת. |
|
||||
|
||||
תנסה לשקלל כמה חוסכים במאות מיליונים, לא במיליארדים, בסל התרופות, תרופות שבקלות היו מצילות יותר ממאה אנשים בשנה. הוספה של מיליארד אחד לסל התרופות בשנה, לא עשרה, היתה מצילה מאות אנשים ואלפי חולים אומללים. זה שהמדינה לא עושה זו מראה שהמשפט הלפני האחרון שלך לא נאמן למציאות. |
|
||||
|
||||
אני מאוד בספק אם מה שאתה אומר זה נכון. בדרך כלל התרופות החדשות שעולות עשרות או מאות אלפי שקלים לחולה ולא מאושרות (ועליהן רוב הרעש התקשורתי) הן תרופות שאו שמיועדות לחולים ספורים בשנה או שהן רק מאריכות את תוחלת החיים של החולים בחודשים ספורים. |
|
||||
|
||||
בפועל? כלום. נאדה. זירו. נכון ל–19 באפריל, נפטרו מקורונה בישראל 170 איש, מתוכם 150 בני 70 פלוס (88%). מתוך ה–150, לפחות 61 היו בדיור מוגן ובתי אבות. רק 6% מבני ה 70+ בארץ גרים בבתי אבות. אילו היו שומרים עליהם כמו על הקשישים בקהילה במקום 61 היו נפטרים מהם רק 61 זאת אומרת ששליש מסך כל מקרי המוות בארץ היה נמנע אילו רק היו מתייחסים ברצינות לבתי האבות! ____________ 1 "הסיכוי להידבק בבית אבות גדול פי 10. הקורונה הבדילה בין עשירים לעניים" |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |